דדון נ' קלדרון

החלטה

לפניי התנגדות לביצוע שטר.

הבקשה הועברה לתגובת המשיב, אשר התבקש במסגרת תגובתו ליתן התייחסותו גם לשאלת הסמכות המקומית, זאת לאחר שהמבקש טען, כי מדובר בעסקה שנעשתה בתחום שיפוטו של מקום מגורי המבקש, כאשר השיקים נמסרו ברמת השרון, השיקים נשוא ההתנגדות אף הם נמשכו מחשבון בנק המצוי בתחום שיפוט מקום מגורי המבקש (סניף הבנק ברמת גן) ועל כן הסמכות המקומית נתונה לבית משפט השלום בהרצליה.

לטענת המשיב, השיקים נשוא ההתנגדות אמורים היו להיפרע בסניף הבנק של המשיב בנהורה, הוא הבנק הנמשך, כמו כן, עסקת היסוד אמורה היתה להתבצע במחוז הדרום והמבקש אף שלח מכתב למשיב, בו הוא מודה בקיומו של חוב.

אחר ששקלתי טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה לעניין הסמכות המקומית להתקבל.

אין חולק (בתגובה), כי מדובר בשיקים שנמסרו ברמת השרון.

המשיב מתייחס בטענותיו לעובדות הקשורות בעסקת היסוד שבגינה נמסרו השיקים, אלא שעסקינן בתביעה שטרית ואותה עסקה מקורית שהביאה למסירת השיקים אינה זו הקובעת את הסמכות המקומית בתביעה השטרית. גם הודאתו הנטענת של המשיב בקיומו של חוב בוודאי שאינה זו שמקנה את הסמכות המקומית לבית משפט זה או אחר לפי החלופות הקבועות בתקנה 3(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984.

באשר למקום הבנק הנמשך, הרי שבעניין זה נפל המשיב לכלל טעות עובדתית.

אמנם, בהתאם לסעיף 3 (ד) לפקודת השטרות [נ"ח], המקום שנועד לקיום ההתחייבות הינו מקום הבנק הנמשך.

הבנק הנמשך אינו הבנק בו מנהל המשיב את חשבון הבנק שלו, אלא דווקא הבנק בו מנהל המבקש את חשבונו והוא הבנק אשר אמור לפרוע את ההוראה הניתנת בשטר.

היות שכך, במקרה דנן מקום הבנק הנמשך הינו ברמת גן ולפי חלופה זו, נתונה הסמכות המקומית לבתי המשפט בתל אביב.

לאור האמור, בהתאם למבוקש על ידי המבקש, אני מורה על העברת הדיון בהתנגדות לבית משפט השלום בהרצליה, שלו הסמכות המקומית לדון בתובענה.

בית המשפט בהרצליה ידון בהתנגדות גופא.

היות ולא התקיים דיון בבקשה, ישא המשיב בהוצאות המבקש בעניין הסמכות המקומית בסכום של 500 ₪.

ניתנה היום, י"ח תשרי תשע"ד, 22 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.