דגש נ' חטיב ואח'

החלטה

ביום 7.12.09, הגישו ב"כ הנתבעת מס' 2 (להלן: "כלל") והנתבעת מס' 3 (להלן:"קרנית") הודעה מוסכמת ולפיה, לאחר שכלל בחנה את הראיות והמצב המשפטי, היא מודה בחבות ועל כן מסכימה לדחיית התביעה כנגד קרנית.

קרנית הסכימה להודעה זו של כלל, בכפוף לחיובה בתשלום ההוצאות שנגרמו לה ושכר טירחת עו"ד.

שני הצדדים הגישו טיעונים בכתב בשאלת ההוצאות.

קרנית טוענת, כי יש לחייב את כלל בהוצאות שנגרמו לה בשל החקירות שביצעה, איסוף חומר רפואי, אגרת הודעה לצד שלישי ומסירתה. כן טענה, כי יש לחייב את כלל בתשלום שכר טירחה על פי תעריף חברות הביטוח בהתאם לנכות משוערת בשיעור 10%. לטענתה, על כלל המבטחת היה לברר את שאלת החבות בטרם אילצה את התובעת לתקן את כתב התביעה ולהוסיף את קרנית כנתבעת נוספת ובטרם נגרמו לקרנית הוצאות. כעת משהודתה כלל בחבותה והתביעה כנגד קרנית נדחית, אזי קרנית אינה צריכה לצאת ב"חסרון כיס".

כלל טוענת, כי החשש שהרכב המעורב בתאונה שימש להסעת נוסעים בשכר ובמקרה זה לא הייתה מוטלת עליה חבות, היה חשש מבוסס והיא נדרשה לזמן נוסף על מנת להשלים את הבירורים בסוגייה. לפיכך ומטעם זה נכון היה להכחיש אותה עת את החבות. מדובר במחלוקת עובדתית שהצריכה בירור הן עובדתי והן משפטי. הודאתה בחבות בסופו של יום ייתרה את הצורך בהתדיינות נוספת של קרנית וחסכה מקרנית את סיכון התביעה. על כן מטעם זה אין לחייבה בהוצאות.

לחלופין טוענת כלל, כי במידה ויסבור בית המשפט שיש לחייבה בהוצאות, אזי יש לפסוק הוצאות בשיעור מינימלי ומידתי ביחס להיקף העבודה שהושקעה. כן טענה כלל שמאחר וטרם נקבעה נכות לתובעת, יש לקבוע שכר טירחה מינימלי ולא על פי נכות בשיעור 10%. עוד ציינה, כי ב"כ קרנית לא נדרש להופיע לדיון וכל עבודתה של קרנית הסתכמה בהכנת כתב הגנה והודעה לצד שלישי .

קרנית הגישה תגובה לטיעוני כלל.

לאחר ששקלתי טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שצורפו, אני מחייבת את הנתבעת מס' 2 בסכום כולל בגין הוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד בסך של 9,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. הסכום האמור ישולם בתוך 30 ימים ממועד המצאת החלטה זו שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז טבת תש"ע, 13 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.