דב נ' סולל בונה מחוז צפון

פסק דין

1.תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכבו של התובע.

2.לטענת התובע - ביום 4.12.08 בשעת ערב מוקדמת, נהג ברכבו בדרך בר יהודה בואכה צומת הצ'ק-פוסט חיפה. התובע נסע בסמוך לאתר עבודות של הנתבעת בו פעלו אותה עת שתי משאבות בטון ניידות. כתוצאה מן העבודות הועפו נתזי בטון על רכב התובע. מפעילי המשאבות סירבו למסור לתובע את פרטיהם והתובע צילמם באמצעות הטלפון הנייד שברשותו. עת הגיע התובע לביתו שטף את רכבו, אולם כתמים נותרו על רכבו עקב נתזי הבטון. התובע פנה לשמאי אשר אמד את הנזק שנגרם לרכבו לרבות ירידת ערכו.

3.לטענת הנתבעת - הציעה לתובע לתקן את רכבו על חשבונה, אולם התובע סירב ועמד על קבלת פיצוי בסכום מוגזם ומופרך. הנתבעת השיבה לכל פניותיו של התובע ודרישות התובע הינן מופרזות. לגישת הנתבעת, התנהלות התובע מעידה על ניסיון להתעשר על חשבונה שלא כדין וחווה"ד אשר הוגשה ביחס לנזקים הינה מגמתית ומופרכת. כאמור בכתב הגנתה שמרה הנתבעת על זכותה לחקור את השמאי מטעם התובע אשר אמד והעריך את נזקיו. כן שמרה הנתבעת על זכותה לבחון את רכבו של התובע ולערוך חוו"ד נגדית.

4.בדיון שהתקיים בפני העידו התובע ונציג הנתבעת.

התובע הגיש תגובתו בכתב והפנה אל חוו"ד השמאי. התובע הסביר כי השמאי אשר ערך את חווה"ד אמור היה להתייצב לדיון. השמאי לא התייצב לדיון למרות שחוות דעתו היא הסוגיה השנויה במחלוקת העמוקה בין הצדדים. יחד עם זאת, למרות האמור בכתב הגנתה, הנתבעת לא עמדה על זכותה לחקור את השמאי ואף לא הגישה חוו"ד נגדית. משכך, נותרה חווה"ד מטעם התובע ללא שנסתרה באופן ממשי. התובע תיאר את נסיבות האירוע ואף הבהיר כי העובדים במקום אליהם פנה לא טענו בפניו כי אם ישטוף את הבטון מרכבו באופן מיידי יצליח להקטין את נזקיו, כטענת נציג הנתבעת בדיון. התובע הודיע כי אין בכוונתו לתקן את רכבו וכעת חיה הוא מתעתד למוכרו על נזקיו תוך הדגשת ירידת ערכו עקב האירוע, בהתאם לחוו"ד השמאי. עוד הבהיר התובע כי השמאי מסר לו שתיקון הרכב ע"י הנתבעת וצביעתו עלול אף להעצים את ירידת ערכו.

5.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובצרופות כתב התביעה, לאחר שהקשבתי הקשב היטב לתובע ולנציג הנתבעת והתרשמתי מהם באופן בלתי אמצעי, לאחר ששקלתי את כלל הטענות, אין לי אלא להעדיף את גרסת התובע לעניין אופן ההתרחשות וקרות הנזק. הנתבעת לא עשתה דבר על מנת לסתור טענותיו. עם זאת, עיון בחוות דעתו של השמאי מעלה כי השמאי העריך את הנזק ברכבו של התובע בסכום של 5,336 ₪ ואת ירידת ערך הרכב בסכום של 5,000 ₪. קשה לקבל קביעה זו כפשוטה שכן השמאי רושם בחוות דעתו -

"כמובן ששיעור הפחתת הערך יהא נמוך משמעותית אם הנזקים שנגרמו לרכב מוגבלים למעטה הצבע ולא נגרם נזק משמעותי כלשהו בפחי המרכב" (ר' פסקה ג' תחת הכותרת "הפחתת ערך הרכב").

השמאי התייחס ארוכות בחוות דעתו לאופן חישוב ירידת ערך הרכב אך בהיעדרו מן הדיון, אין מקום לקבל את עמדתו כהוויתה ויש לטעמי לבחון נזקיו של רכב התובע על דרך האומדנא.

6.אשר על כן, הנני קובע כי על הנתבעת לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לרכבו עקב התאונה ונראה כי היה עליה לפצות את התובע בטרם הדיון, משסירב האחרון לתיקון הרכב באמצעותה וכאשר לא הוגשה כל חוות נגדית.

הנתבעת תשלם לתובע סכום של 7,200 ₪.

הסכום ישולם תוך 30 יום וישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסכום של 250 ₪.

הסכום ישולם תוך 30 יום וישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.