אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דבריקו נ' מדינת ישראל

דבריקו נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 15/07/2012 | גרסת הדפסה
עמ"ת
בית המשפט המחוזי ירושלים
19796-06-12
28/06/2012
בפני השופט:
ארנון דראל

- נגד -
התובע:
ציון דבריקו
הנתבע:
מדינת ישראל

החלטה

ערר על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ר' שמיע, סגן נשיא) בה נעתר לבקשת המשיבה והורה על פסילת רשיון הנהיגה של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוען של עבירות הפקרה לאחר פגיעה – עבירה לפי סעיף 64 א' (ב') לפקודת התעבורה (נוסח חדש), (להלן: "הפקודה"); גרימת חבלה של ממש – עבירה לפי סעיף 38 (3) לפקודה; נהיגה בחוסר זהירות – עבירה לפי סעיף 21 (ג') לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961 (להלן: "התקנות"); גרימת תאונת דרכים שתוצאתה פגיעה בגוף – עבירה לפי תקנות 144 (א') ו- (ב'); שיבוש הליכי משפט – עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

מתיאור העובדות שבכתב האישום עולה כי בתאריך 18.2.12 בסמוך לשעה 03:00 ברחוב האומן בירושלים, לאחר בילוי במועדון, נהג העורר ברכב במהירות של כ- 40 קמ"ש למרות תנאי מזג אוויר קשים אשר גרמו להיווצרות אדים וחסמו את שדה הראיה. העורר לא הבחין בהולכת רגל שחצתה את הכביש, פגע בה בחזית רכבו וכתוצאה מכך הולכת הרגל עפה באוויר, ראשה נחבט בשמשה הקדמית של הרכב וניפץ אותה. העורר שהבחין בכך שפגע בהולכת הרגל עצר את הרכב למספר שניות בלי לצאת ממנו ואז נסע מהמקום ברכבו אף שלא ידע מה מצבה של הולכת הרגל. הוא הסגיר את עצמו למשטרה שלוש שעות לאחר המקרה. ביום המחרת, 19.2.12, ביקש העורר מידידתו למחוק ממכשיר הפלאפון שלה מסרונים ששלחו העורר וחברתו זה לזו בליל האירוע ובהם המסרון ששלח לה ולפיו יצא לדרך כדי לאסוף אותה בהיותו "מסטול".

ביום 20.2.12 החליט קצין משטרה על פסילה מינהלית של רשיון הנהיגה של העורר למשך 60 יום. ביום 19.4.12 הוגש כתב האישום ועמו הבקשה להורות על פסילת רשיון עד לתום ההליכים. הבקשה נדונה רק ביום 23.4.12 והפסילה הוארכה עד למתן החלטה אחרת. בהמשך לכך התקיים דיון בפני בית משפט קמא.

ביום 24.5.12 ניתנה החלטת בית משפט קמא מושא הערר. בהחלטה דחה בית משפט קמא את טענותיו המקדמיות של העורר וקיבל את הבקשה. בית המשפט מציין בהחלטתו כי 'עסקינן בבחור צעיר, נעדר עבר פלילי (למעט עבירת תעבורה אחת) וברור שפסילתו מלהחזיק ברישיון נהיגה יש כדי לפגוע באיכות חייו ואולי אף בפרנסתו ולצורך העניין הנני מוכן להניח שאין המדובר בהתנהגות אופיינית למשיב..." ואולם מה שהטה את הכף הוא "עצם ההפקרה שלאחר הפגיעה". בהתחשב בחומרת עבירה זו ובכך שהיא מגלמת מסוכנות טבועה הרי שמי שמסוגל חרף כל הנסיבות המקלות להפקיר אדם לאחר תאונת דרכים הוא מסוכן לבריות אפילו מדובר במקרה חד פעמי.

בית משפט קמא לא התעלם מכך שהעורר הגיע למשטרה שלוש שעות לאחר האירוע אך לדעתו אין הדבר מפחית מחומרת המעשה שכן עיקר חשיבות הסיוע נעוץ בהושטת העזרה באופן מיידי לקורבן. נדבך נוסף לעמדתו של בית משפט קמא היה ניסיונו של העורר לשבש את הליכי החקירה בכך שביקש מחברתו למחוק את המסרונים ממכשיר הטלפון הסלולרי.

בפני בית משפט קמא עלתה לדיון בקשת הסנגור לאפשר פסילה לרכב מסוג מסוים או פסילה שתיעשה בשעות מסוימות ואולם בית המשפט לא מצא כי בנסיבות האמורות הדבר אפשרי.

בסיכום החלטתו הורה בית המשפט קמא על פסילתו של העורר מלהחזיק ברישיון נהיגה עד למתן פסק דין בעניינו בתיק העיקרי והוסיף כי 'פסילה זו תעמוד בעינה גם אם יחלפו יותר מ- 6 החודשים הנקובים בפקודה'.

העורר טוען בערר כי לא היה מקום להורות על פסילת רישיון הנהיגה שלו לתקופה בלתי מוגבלת וזאת חרף היעדר עבר פלילי למעט עבירת תעבורה אחת, גילו הצעיר ובעיקר שבהיעדר היכולת לנהוג ייגדע מקור פרנסתו. לטענתו בית משפט קמא הסתמך על החלטה שניתנה בנסיבות שונות ובעלות מאפיינים חמורים בהרבה. המסוכנות הנשקפת מהעורר, לטענת הסנגור, היא ברמה נמוכה וחיזוק לכך ניתן ללמוד שהמשיבה אפשרה לו לנהוג למשך ארבעה ימים בין מועד פקיעת הפסילה המינהלית ביום 19.4.12 ועד להטלת הפסילה מחדש על ידי בית המשפט ביום 23.4.12.

לחלופין מבקש העורר להורות על פסילת רישיונו באופן מסווג כך שזו תחול רק בשעות שבהן הוא אינו עובד ואת עמדתו בעניין זה תמך הסנגור בהחלטות שונות שניתנו ובהן בתי המשפט קבעו 'פסילה מסווגת'.

טענתו האחרונה של העורר נוגעת לקביעה כי הפסילה תיעשה עד לתום ההליכים וזאת אף אם יחלפו יותר מששה חודשים. בעניין זה טען הסנגור כי בית המשפט פעל בניגוד לאמור בסעיף 50 (ב') לפקודה כפי שפורש בפסיקת בית המשפט העליון. הפרשנות שאליה הפנה העורר היא כי לא ניתן לקבוע מראש תקופת פסילה העולה על ששה חודשים אלא יש לדון מחדש בהארכת תקופת הפסילה עם חלוף תקופה זו.

בדיון שהתקיים בערר העלה הסנגור אפשרות נוספת והיא שיתלווה אל העורר נהג מלווה בכל עת שבה הוא נוהג ברכב. הוא ציין כי המסוכנות לפי קביעת בית משפט קמא נובעת מהפקרת הולכת הרגל וככל שיהיה עם העורר אדם נוסף הדבר יפיג את המסוכנות. בהשלמת הטיעון שהגיש בכתב לאחר תום הדיון שב הסנגור על הצעתו לסווג את הפסילה בכפוף לליווי והציע ללמוד מהאמור בסעיף 45 (א') לפקודה כי לבית המשפט יש סמכות להורות על מגבלה אשר הפגיעה ממנה בנאשם תהיה פחותה ומידתית כחלק מזכויות היסוד של הנאשם. באשר לחשש שלא ניתן יהיה לאכוף את חובת הליווי אם תיקבע טען הסנגור כי מדובר בטענה מופרכת מיסודה ואין כל מניעה לקלוט את ההוראה במערכת המשטרתית כך שככל שתיערך בדיקה יוכל השוטר שבודק לדעת על קיום המגבלה.

המשיבה תומכת בהחלטת בית משפט קמא מטעמיה. היא מפנה להתנהגותו העבריינית של העורר ולהיבטים השונים שלה: ההפקרה והניסיון לטשטש את הראיות. מכאן למדה המשיבה כי החומרה שייחס בית משפט קמא לדברים היא במקומה ואין מקום במקרה זה להסתפק בפסילה מסווגת. באשר לשאלת משך הזמן והאם ניתן לקבוע מראש כי הפסילה תיעשה עד לתום ההליכים נכתב על ידי המשיבה כי הדבר אפשרי אף שקיימות החלטות שקובעות אחרת. במקרה זה תוצאת ההחלטה נכונה. המשיבה התנגדה במהלך הדיון להצעה לסווג את הפסילה כך שהעורר יחוייב לנהוג עם מלווה תוך שהיא מצביעה על הקושי שיש באכיפת אפשרות זו. באשר לפרק הזמן שבו יכול היה העורר לנהוג ללא פסילה סבורה המשיבה כי אין בכך כדי לאיין את מסוכנותו.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הערר להתקבל באופן חלקי במובן זה שתקופת הפסילה תעמוד על ששה חודשים ולא עד לתום ההליכים וככל שהמשיבה תמצא לנכון תבקש את הארכת התקופה. עם זאת לא מצאתי כי ניתן לבטל את הפסילה, לסייג אותה – בין בדרך של צמצום מספר השעות ובין בדרך של הצמדת מלווה.

כפי שציין בית משפט קמא בהחלטתו במקרה זה הפקיר העורר את הנפגעת ועזב את המקום. בפנייתו למשטרה בחלוף שלוש שעות אין כדי להקהות את המסוכנות הנשקפת ככלל ממי שמתנהג בדרך כזו. לצד התנהגות זו הרי שהאופן שבו נהג העורר בניסיון לשבש את החקירה ולהעלים ראיות מצביע אף הוא על קושי במתן אמון בעורר. בנסיבות אלה קביעת בית משפט קמא כי יש לפסול את רשיון הנהיגה של העורר וכי אין מקום לפסילה חלקית מקובלות עלי במלואן. מטעמים אלה מצאתי לנכון בסופו של דבר כי אף אין מקום לעת הזו להורות על פסילה שתאפשר נהיגה עם מלווה וזאת במנותק מהשאלה האם קיימת סמכות להורות על כך. אציין כי בחנתי את ההחלטות השונות שהגיש הסנגור ואכן בחלק מהן סויגה הפסילה ואולם עמדתי, בכל הכבוד, שונה ובנסיבות האמורות – שילוב ההפקרה והניסיון לשבש את החקירה – אינם מאפשרים את מתן האמון בעורר.

מאותם השיקולים איני סבור כי אותם ארבעה ימים שבהם לא חלה הפסילה בין תום תקופת הפסילה המינהלית לבין תחילת הפסילה על פי החלטת בית משפט קמא יש בהם כדי להביא למסקנה אחרת או להפחית ממידת המסוכנות.

באשר לשאלה האחרת והיא הקביעה כי הפסילה תיעשה עד לתום ההליכים הרי שנוכח פסיקת בית המשפט העליון לא היה מקום להורות על כך. הפסילה מוגבלת לתקופה של ששה חודשים וככל שמבוקש להאריכה יש לשקול מחדש את מכלול השיקולים הנוגעים לאינטרס הציבורי ולאינטרס של הנאשם ולאזן ביניהם תוך התחשבות במעבר הזמן (ר' בש"פ 6085/10 יוסי בן שטרית נ' מדינת ישראל, (פורסם במאגרים, 30.8.10) פסקה 10 וההפניות שם); בש"פ 6431/10 זיו מרמלשטיין נ' מדינת ישראל, (פורסם במאגרים, 13.9.10) פסקה 7).

כך גם במקרה זה – לעת מתן ההחלטה נקודת האיזון מחייבת את פסילת העורר מלנהוג בכלל. אין בכך כדי לשלול את האפשרות כי עם חלוף התקופה הקבועה בחוק נקודת האיזון תהיה שונה ובית משפט קמא ידון בשאלה זו מחדש לכשתוגש לפניו בקשה להארכת תקופת הפסילה. במקרה כזה יוכל לשקול במסגרת השיקולים השונים גם את האפשרות לסייג את הפסילה לשעות מסוימות או לפעול בהתאם להצעת הסנגור כך שהנהיגה תהיה עם ליווי – בהנחה שהדבר אפשרי ואין בהחלטה זו כדי להביע כל עמדה בשאלה זו.

לסיכום, הערר מתקבל באופן חלקי במובן זה שתקופת הפסילה תעמוד על ששה חודשים ולא עד לתום ההליכים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ