דביר נ' שינקר ואח'

פסק דין

תביעה בגין נזק רכוש שנגרם לרכבו של התובע בתאונה שארעה ביום 10.09.12 בכיכר ספר בחיפה.

שאלת החבות:

1.התובע טוען כי ביום 10.09.12, בעת שנסע בשד' מוריה והגיע לכיכר ספר שם התכוון להמשיך לרחוב יותם (מדובר בהמשך נסיעה ישרה עם סטייה קלה ימינה), חסמה לפתע את נתיב נסיעתו מכונית שהייתה נהוגה על ידי הנתבע.

נטען כי הנתבע לא ציית לתמרור האט ותן זכות קדימה, וחצה את שד' מוריה כשהוא יוצא מכיכר ספר.

התובע לא הספיק לעצור ופגע ברכב הנתבע בדלת קדמית ימנית שלו.

התובע הוסיף וטען כי התאונה ארעה בשעות הצהריים כאשר הכביש היה פנוי, וכי בכיוון נסיעתו היה רמזור ירוק, על כן נכנס לתוך הצומת כשהוא נוסע בנתיב הימני מבין שני נתיבים.

2.הנתבע טוען כי נסע בכיכר לכיוון רחוב קריית ספר, והאט נסיעתו עם הגיעו להצטלבות עם שדרות מוריה. הנתבע הסתכל לכיוון ימין וראה את רכב התובע מרחוק, וסבר כי אין כל מניעה לחצות את הרחוב, והמשיך בנסיעה ישר לכיוון רח' קריית ספר. עוד נטען כי כאשר חלקו האחורי של הרכב סיים לחצות את הצומת, ואילו חלקו הקדמי כבר נכנס לרחוב קריית ספר, פגע בו לפתע רכב התובע אשר נסע במהירות רבה, בדלת קדמית ימנית.

כתוצאה מהפגיעה סטה רכבו של הנתבע באלכסון שמאלה ונפגע ממעקה בטיחות שהיה מותקן בצד שמאל.

3.בישיבה שהתקיימה נשמעה עדות התובע, הנתבע ורעייתו של הנתבע אשר ישבה ליד הנתבע בעת התרחשות התאונה.

4.לאחר ששמעתי את העדים אשר אף הדגימו באמצעות דגמי מכוניות את אופן התרחשות הפגיעה, ולאחר שעיינתי במלוא המסמכים שהוצגו, ובכלל זה תמונות ממקום האירוע, דו"ח שמאי של שני הרכבים, טפסי הודעה לחברות הביטוח, תמונות הנזק בשני הרכבים, אני סבורה כי יש להטיל, בנסיבות העניין, את האחריות לקרות התאונה על הנתבע אשר נכנס לצומת על אף שראה את רכב התובע מתקרב לצומת, ועל אף שהיה בכיוון נסיעתו תמרור "האט ותן זכות קדימה" לרכבים הנוסעים בשד' מוריה הבאים מצד ימין שלו.

יחד עם זאת יש לייחס גם לתובע אשם תורם כפי שאפרט בהמשך.

5.אני מקבלת את עדות התובע לפיה בעת שהגיע לצומת היה בכיוון נסיעתו תמרור ירוק – עובדה עליה הנתבע כלל לא חלק, ומכאן שיש להטיל, כאמור, האחריות לתאונה על הנתבע שבחר להמשיך בנסיעה ישר, תוך שהוא חוצה את שני הנתיבים בשד' מוריה.

הנתבע העיד כי ראה את רכב התובע מצד ימין, אם כי לטענתו ראה אותו במרחק רב וסבר כי יוכל להספיק לעבור – הערכה שבמבחן המציאות התבררה כשגויה.

יובהר שוב כי לנתבע היה בכיוון נסיעתו תמרור "האט ותן זכות קדימה" המורה לו לתת זכות קדימה לרכבים הבאים מימין, בעוד שלתובע היה רמזור ירוק, ומכאן ברור כי היה על הנתבע לאפשר לתובע לחצות את הצומת בטרם כניסתו לצומת.

6.יחד עם האמור לעיל יש לייחס לתובע אשם תורם בהתחשב בנתונים הבאים:

התובע העיד כי כלל לא ראה את רכב הנתבע על אף שאני מקבלת את עדות הנתבע לפיה האט מהירות נסיעתו טרם הגיעו להצטלבות עם שד' מוריה (עדות העולה בקנה אחד עם תנאי הדרך במקום).

כן העיד התובע, כאמור לעיל, כי לא ראה את רכב הנתבע גם בעת כניסתו לצומת, וכי ראה אותו, לראשונה, רק בעת הפגיעה:

"לשאלת בית המשפט ראיתי אותו פעם ראשונה רק כשהתנגשנו, כשהתקרבתי לצומת לא ראיתי אותו אחרת הייתי מנסה לבלום, לא ראיתי אותו כשהגעתי לצומת" – עמ' 2 שר' 4.

העובדה כי התובע לא הבחין ברכב הנתבע כשהנתבע האט משמאלו, או כשהתחיל לחצות את הצומת, מלמדת כי התובע נסע במהירות גבוהה, ולא נתן דעתו לכך שהוא מתקרב ונכנס לצומת/כיכר - שיש להאט את המהירות בכניסה אליה.