אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דביר נ' מועצה אזורית לב השרון

דביר נ' מועצה אזורית לב השרון

תאריך פרסום : 11/12/2011 | גרסת הדפסה
דמ"ר
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
61615-10-10
07/12/2011
בפני השופט:
שלי ולך

- נגד -
התובע:
יפעת דב יר – באמצעות ב"כ עו"ד גב' כהן ברזילי
הנתבע:
מועצה אזורית לב השרון
פסק-דין

פסק דין

1.התובעת הגישה תביעתה זו לתשלום קצובת נסיעה. הגם שלטענת התובעת היתה זכאות לתשלום קצובה זו החל משנת 1999, היא העמידה את תביעתה משיקולי אגרה מתחילת ינואר 2003 ועד סוף תקופת עבודתה אצל הנתבעת ינואר 2010.

2.במסגרת דיון ההוכחות שהתקיים בבית הדין העידו התובעת עצמה ומר יצחק יצחק סגן ראש המועצה כיום ומזכיר המועצה בעבר, מטעם הנתבעת.

3.לאחר שהתרשמתי מבעלי הדין כפי שהופיעו ונחקרו בפני ועיינתי ביתר מסמכי התיק לרבות המוצגים שהוגשו, להלן החלטתי:

אין מחלוקת כי התובעת עבדה אצל הנתבעת במשך 34 שנה בתפקיד קצינת ביקור סדיר במוסדות חינוכיים וכי מילוי תפקידה היה כרוך בנסיעות לבתי ספר ופנימיות באזור המועצה ואף מחוצה לו.

התובעת קיבלה החזרי הוצאות עבור הנסיעות בדרך של מכסת ק"מ אשר שולמו לה מידי חודש בחודשו בכפוף למילוי דו"ח נסיעות תחת רכיב שכר שכונה בתלוש השכר "הוצאות משתנות נטו".

החל מ- 30.11.89 הוגדלה מכסת הק"מ לתובעת עד ל- 1,000 ק"מ כאשר אם דווחה על למעלה מ- 1,000 ק"מ בחודש קיבלה עפ"י דיווחיה למרות המכסה המקסימלית שאושרה לה. אין אף חולק כי השתמשה ברכבה הפרטי לצורכי עבודתה .

לטענת התובעת היא זכאית לקבל מהנתבעת בנוסף להחזר הוצאות הנסיעה, כאמור, גם קצובת נסיעה, וזאת מכח הנחיות חוזר מנכ"ל והנחיות החשב הכללי ומכח הנוהג המקובל במקום עבודתה.

4.התובעת בכתב תביעתה, בסע' 5, טענה בניסיון לבסס את זכאותה, כי מקור זכאות זו בחוזר מנכ"ל והנחיות החשב הכללי אשר אף הוגש מטעמה ת/5.

בסיכומיה טענה לראשונה כי המקור הינו צו ההרחבה הכללי במשק לענין זכאות לנסיעות. מעבר לעובדה שמדובר בטענה חדשה שעלתה לראשונה רק בסיכומי התובעת, הרי שאף אין מקום ליישמה בעניינה של התובעת.

סעיף 6 לצו ההרחבה קובע כי ההחזר לא ישולם למי שמוסע לעבודה על חשבון המעביד או מטעמו ואילו לתובעת ניתן תשלום ק"מ מהבית לעבודה בתשלום שניתן ע"י הנתבעת.

זאת ועוד, מעדות התובעת עלה במפורש כי מכסת הק"מ שלה כללה גם את נסיעותיה מביתה למקום העבודה ולא רק הנסיעות בין מוסדות החינוך בהם ביקרה כחלק מעבודתה.

5.אף פסק הדין אליו הפנתה התובעת בסיכומיה אינו רלבנטי לענייננו שכן כלל לא עולה מאותו פסק דין כי עובד זכאי לקבל מהמעביד קצובת נסיעה בנוסף לתשלום הוצאות נסיעה בדרך של מכסת ק"מ הכוללת נסיעות מהבית לעבודה ובחזרה.

6.גם הטענה החלופית של התובעת בכתב תביעתה לנוהג הקיים, כביכול, לענין זה אצל הנתבעת לא הוכחה. התובעת לא הביאה כל עדות ואף לא הציגה כל מסמך או ראיה לקיומו של נוהג כזה והסבירה את אי הצגתם ברצון לשמור על פרטיותם של חבריה לעבודה.

אפילו בקשה התובעת אכן להגן על פרטיותם של צדדים שלישיים לתיק זה, הרי יכולה היתה להציג תלושים שהפרטים המזהים בהם מושחרים כמקובל במקרים כאלה, ואולם גם הדבר הזה לא נעשה.

משכך, לא הוכח כלל קיומו של נוהג כאמור אצל הנתבעת, נוהג שהוכחש על ידי הנתבעת.

7.כמו כן, בצדק, טענה הנתבעת בסיכומיה לקיומו של ויתור ו/או השתק ומניעות מכח מצג, שהרי לטענת התובעת עצמה בעדותה ידעה שנים רבות ולפחות משנת 2001, היינו כ- 10 שנים טרם סיום עבודתה, על זכאותה, כביכול, לקצבות נסיעה ואולם לא הביעה בפני מי מהממונים עליה אצל הנתבעת כל טרוניה על כך ולא פנתה במישרין לכל גורם אצל הנתבעת בבקשה או ברור לענין זה.

הגורם היחיד עמו דיברה לפי עדותה היה חבר ועד, עמו היתה מיודדת לדבריה, שהמליץ לה לרדת מהענין, ולאחר מכן לפי עדותה שלה לא פנתה לאף גורם אחר משהחליטה לוותר.

יצוין, כי בעבר היו פניות של התובעת לנתבעת, למשל, בנושא גובה החזרי הוצאות הנסיעה כעולה ממוצגים שהוגשו נ/2, נ/3 ו- נ/4 והם אכן הועלו כתוצאה מפניותיה.

לפיכך, על פניו לא היתה כל מניעה כי התובעת היתה פונה ומנסה לברר את זכאותה לקצובת נסיעה ככל שסברה כי זו אכן מגיעה לה. הסברה של התובעת לאי פעולתה כאמור עקב חשש אינה משכנעת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ