דבוש דביר ואח' נ' עמר ואח'

פסק דין

התביעה שבפני עניינה תאונת דרכים שארעה ביום 28.11.10, ברח' האומן שבאזור התעשייה שבחדרה (להלן: "התאונה"). בתאונה היו מעורבים שלושה כלי רכב.

הצדדים:

התובעים הינם הבעלים של הרכב מסוג מרצדס ג'יפ (להלן: "הרכב" או "הג'יפ") שהיה מעורב בתאונה.

התובע 1 היה הנהג ברכב במועד התאונה והתובע 3 ישב לידו.

הנתבע 1 (לירון עמר) היה נהג הרכב מסוג טרנזיט (להלן: "הטרנזיט") שהיה מעורב בתאונה והנתבעת 2 הייתה חברת הביטוח שביטחה את הטרנזיט.

הנתבע 3 (עידן יהושע) רכב על קטנוע (להלן: "הקטנוע") והנתבעת 4 הייתה חב' הביטוח שביטחה את הקטנוע.

רקע כללי:

התאונה אירעה באזור התעשייה חדרה בצומת המתנקזת לרח' האומן .

רכב התובעים נסע בנתיב נסיעתו עת הבחין בטרנזיט שנסעה ממולו בכיוון הנגדי.

אין מחלוקת על כי הטרנזיט סטתה שמאלה, לכיוון נסיעת הג'יפ ונוצר מגע בין הטרנזיט לג'יפ. הקטנוע הגיע מכיוון אזור התעשייה וביקש להיכנס לצומת. המחלוקת העובדתית העיקרית בין הצדדים הינה האם הקטנוע התחיל להיכנס לצומת וגרם לטרנזיט לסטות שמאלה כדי שלא לפגוע בו, כטענת הנתבע 1, או נשאר בכניסה לצומת והסטייה שביצע הנתבע 1, ואשר עליה אין מחלוקת, נעשתה כתוצאה מטעות בשיקול הדעת של נהג הטרנזיט, כטענת הנתבעים 3 ו- 4.

הנתבעים 1 ו- 2 (הטרנזיט) הגישו הודעת צד ג' כנגד הנתבעים 3 ו- 4 (הקטנוע).

תמצית טענות הצדדים:

תמצית טענות התובעים:

התובעים הודיעו בסיכומים שהוגשו על ידם כי הם ""אדישים" לקביעת בית המשפט הנכבד לעניין אחריות הנתבעים, הם מותירים את הטיעון הנוגע למחלוקת בין הנתבעים לעניין האחריות לנזקיהם - לנתבעים עצמם" (סעיף 3 לסיכומים).

התובעים התמקדו בטיעוניהם בעניין הנזק כדלקמן:

לטענת התובעים, הם זכאים לפיצוי בהתאם לחוות דעת השמאי שהוגשה על ידם. הנתבעים לא הגישו חוות דעת נגדית ולא ביקשו לחקור את השמאי על חוות דעתו ולכן יש לקבלה כפי שהיא. התובעים הסתמכו על קביעת בית המשפט המחוזי בע"א 1845/06.

הוסיפו וטענו התובעים, כי חוות הדעת היא על הצד הנמוך ולא כללה מע"מ, מאחר שהרכב לא תוקן, ולכן חוות הדעת התבססה על חשבון פרופורמה בלבד.

לטענת התובעים, הנזק הממשי עמד על סך של 70,000 ₪, הסכום שהופחת ממחיר המחירון בעת מכירת הרכב לאחר התאונה וללא תיקון.

כמו כן, זכאים התובעים להחזר הסכום ששולם לשמאי. במקרה הנדון מבקשים התובעים לקבל פיצוי על עגמת נפש בגין "הטרטור שעברו ע"י הנתבעים, או לחילופין להביא שיקול זה בקביעת הוצאות בגין התביעה".