אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דבדוב ואח' נ' ח'ורי ואח'

דבדוב ואח' נ' ח'ורי ואח'

תאריך פרסום : 23/03/2012 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום עכו
21643-07-10
19/03/2012
בפני השופט:
ג'ני טנוס

- נגד -
התובע:
1. מאמון דבדוב
2. סליחה דבדוב

הנתבע:
1. עלא ח'ורי
2. כלל חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

עסקינן בתביעה כספית לתשלום פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לרכב התובעת 2, רכב מסוג פיג'ו מס' רישוי 58-838-17 (להלן – "רכב הפיז").

לטענת התובעים, ביום 7/9/09 תוך כדי נסיעה בתחומי כפר יאסיף, רכב אחר אשר היה נהוג ע"י הנתבע 1, רכב מסוג מזדה מס' רישוי 94-108-09 (להלן – "רכב הנתבע" או "רכב המזדה") נכנס לצומת במהירות מופרזת על מנת לפנות ימינה ומבלי ליתן זכות קדימה לרכב הפיז'ו אשר הגיע משמאלו והיה נהוג באותה עת ע"י התובע 1. כתוצאה מכך, שני כלי הרכב התנגשו ולרכב הפיז'ו נגרם נזק כמפורט בחוות דעת שמאי אשר צורפה לכתב התביעה.

הנתבעת 2 היא המבטחת של רכב הנתבע בפוליסת ביטוח אחריות לנזקי צד ג'.

הנתבע 1 אישר בכתב ההגנה ובעדותו בבית המשפט את העובדות המפורטות בכתב התביעה, לרבות הטענה כי נהג ברכב המזדה במועד הנ"ל, וכי הוא זה אשר נושא באחריות לקרות התאונה עקב אי מתן זכות קדימה לרכב הפיז'ו.

הנתבעת 2 הגישה כתב הגנה מטעמה בלבד וסירבה ליתן ייצוג משפטי לנתבע 1 בשל טענתה למעשה מרמה ו/או קנוניה מצדו בנוגע לתאונה הנ"ל.

במסגרת הדיון שהתקיים בפניי העידו התובע והנתבע 1. השניים מסרו גרסה דומה למדי לגבי אופן קרות התאונה, ואישרו בעדותם כי הנתבע 1 הוא זה שנהג ברכב המזדה בזמן התאונה.

הנתבעת 2 הגישה באמצעות החוקר מטעמה דו"ח חקירה שכולל הודעה בכתב אשר נגבתה מאחיו של הנתבע 1, מר אדהם ח'ורי, וכן שיחה מוקלטת בין החוקר לבין הנתבע 1 ותמליל השיחה.

אקדים לציין בקשר לחומר החקירה שהוגש לתיק, כי ב"כ התובע התנגד בסיכומיו להגשת ההודעה של מר אדהם ח'ורי על אף שזו הוגשה כבר מקודם. אינני רואה צורך להכריע בהתנגדות, שכן מסקנותיי בפסק הדין אינן נסמכות בצורה כלשהי על הודעה זו, ולמעשה אני מתעלמת ממנה לחלוטין.

עפ"י תמליל השיחה בין הנתבע 1 לבין החוקר מתברר, כי הנתבע 1 חזר והכחיש כי נהג ברכב המזדה בזמן התאונה, ובכלל. כמו כן, הנתבע 1 מסר לחוקר יותר מפעם אחת ובניסוחים שונים, כי אין הוא מכיר את התובע, וכי לא היה מעורב בתאונה עם רכב הפיז'ו. ואם לא די בכך, הרי שהנתבע 1 אישר בצורה מפורשת לחוקר, כי מי שהיה מעורב באותה תאונה הוא אחיו אדהם, ולא הוא.

בניגוד לעמדת ב"כ התובע, לא מצאתי כי הנתבע 1 טעה או הוטעה ע"י החוקר לגבי אי אילו מהפרטים שמסר בשיחה עמו, שכן ניתן להתרשם כי הנתבע 1 מסר תשובות ברורות ועקביות לכל אורך השיחה.

לפיכך אני קובעת, כי הנתבע 1 לא נהג ברכב המזדה בעת התאונה.

האם בנסיבות אלה יש להחיל את הוראת סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א 1981, כפי שטוענת הנתבעת 2, ולפטור אותה מכל חבות ביטוחית בקשר לתאונה דנן, או שמא יש להעדיף את עמדת התובע, אשר טען כי גם אם יקבע בית המשפט כי הנתבע 1 לא נהג ברכב המזדה בזמן התאונה, אין לפטור את הנתבעת 2 מחבותה עפ"י הפוליסה, שכן לא הוכחה כל כוונת מרמה מצד הנתבע 1.

סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח מונה שלושה יסודות מצטברים, שאם הם מתקיימים, פטורה המבטחת מחבותה הביטוחית כלפי המבוטח - ואלה הם: מסירת עובדות בלתי נכונות או כוזבות; מודעות של המבוטח לאי הנכונות או לכזב של העובדות שנמסרו; וכוונה להוציא כספים שלא כדין על יסוד העובדות הבלתי נכונות או הכוזבות.

עפ"י פסיקת בית המשפט העליון, הנטל להוכיח התקיימותם של יסודות סעיף 25 מוטל על חברת הביטוח כמי שטוענת לפטור מאחריות ביטוחית. יחד עם זאת, מקום בו הוכיחה המבטחת את התקיימות היסוד הראשון והיסוד השני, יש לראות בה כמי שהוכיחה לכאורה את קיומה של כוונת המרמה. במקרה כזה, יעבור נטל הבאת הראיות למבוטח, שיצטרך להציג את המניע לכך שמסר פרטים כוזבים ולגלות את העובדות הנכונות. לפיכך, המבטחת שהוכיחה כי המבוטח מסר עובדות כוזבות וכי כיזב ביודעין אינה צריכה להוכיח גם את המניע של המבוטח במסירת המידע הכוזב (רע"א 9215/10 פלדמן נ' הפניקס חב' לביטוח בע"מ, לא פורסם, ניתן ביום 12/4/11).

בענייננו, הנתבע 1 בחר שלא להציג את העובדות הנכונות ואת המניע למסירת העובדות הכוזבות, ולכן אני קובעת, כי הנתבעת 2 עמדה בנטל להוכיח התקיימות יסודות סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח, ומתוקף כך, יש לפטור אותה מכל חבות עפ"י הפוליסה.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה נגד הנתבעת 2.

יחד עם זאת, במישור היחסים שבין התובע לנתבע 1, אין מקום לפטור את הנתבע 1 מאחריותו לתשלום פיצויים, שכן הוא אישר את אחריותו לפצות את התובע בגין הנזקים אשר נגרמו לו.

סיכומו של דבר, אני מחייבת את הנתבע 1 לשלם לתובע, סך של 6,648 ש"ח (סכום הנזק לפי חוות דעת השמאי מטעם התובע + שכר טרחת השמאי) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התאונה ועד התשלום המלא בפועל. לסכום זה יש להוסיף שכר טרחת עו"ד בשיעור של 20%, וכן הוצאות משפט בסך של 1,000 ש"ח.

אני מורה על דחיית התביעה נגד הנתבעת 2, ומחייבת את התובע לשלם לנתבעת 2 הוצאות בסך של 1,500 ש"ח.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ