דאוד מועלם נ' בטוח לאומי-סניף חיפה

החלטה

לפנינו בקשה מטעם הנתבע למנות מומחה רפואי נוסף בתיק הנדון, בו הגיש התובע תביעה להכיר בבקע שנגרם לו כתאונת עבודה.

בדיון מיום 30/9/09 קבענו כי יש מקום למנות מומחה רפואי אשר יחווה את דעתו אודות המחלה ממנה סובל התובע ואודות הקשר הסיבתי בינה ובין עבודתו של התובע.

בתאריך 29/11/09 ניתנה על ידנו החלטה לפיה ממונה פרופ' עינת רפאל לשמש מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין. פרופ' עינת הוא בעל התמחות ברפואה פנימית ובעל התמחות בגסטרואנטרולוגיה (ראה חוות דעתו של המומחה מיום 19/11/09).

יצוין כי פרופ' עינת מונה בהתאם לבקשת הצדדים: בסיכומיו ביקש ב"כ התובע למנות מומחה בתחום הגסטרולוגיה וב"כ הנתבע ציין כי ככל שתדחה טענתו בדבר העדר קשר סיבתי – "נבקש כי ימונה מומחה בתחום הגסטרולוגיה או הכירורגיה או שניהם" (ע' 11 ש' 17 לפרוט').

בתאריך 15/11/09 התקבלה חוות דעתו של המומחה בה נקבע כי קיים קשר סיבתי בין מחלת התובע ובין עבודתו. בחוות הדעת קבע המומחה כי התובע סבל מבקע בצלקת של ניתוח כיב התריסריון (POVH), ניתוח שבצע בעבר.

בהמשך להודעה מטעם התובע ניתנה מטעם המומחה השלמה לחוות הדעת, ביום 27/12/09 .

בתאריך 26/1/10, כאמור לאחר קבלת חוות הדעת המקורית והמשלימה, הגיש הנתבע בקשה אשר לשונה כדלקמן: "כב' בית הדין מינה מומחה רפואי בתחום מחלות פנימיות ומחלות כבד ודרכי עיכול. בקע הינו בתחום הכירורגי. אשר על כן – מתבקש כב' בית הדין למנות מומחה בתחום הכירורגי". יצוין, כי הנתבע לא ציין אם בקשתו היא למינוי מומחה אחר או מינוי מומחה נוסף.

בתאריך 16/2/10 התקבלה תגובתו של התובע לבקשה, ממנה עולה כי התובע מתנגד למינוי מומחה נוסף מהטעם שהשאלות בענייננו הן שאלות המצויות בתחום מומחיותו של רופא פנימאי וכי אילו סבר המומחה שהשאלות חורגות מתחום מומחיותו הוא היה מציין את הדבר.

בהמשך לכך, הפננו לפרופ' עינת שאלה בדבר תחום המומחיות ברפואה של מי שמטפל בבעיות מהסוג בו לוקה התובע, בקע בצלקת של ניתוח. ביום 12/3/10 התקבלה תשובתו של פרופ' עינת אשר זו לשונה:" זיהוי הבקע ומעקב אחריו יכולים להיעשות על ידי רופא משפחה, פנימאי, גסטרואנטרולוג או כירורג. כשמצב הבקע מתדרדר (כאבים ברום הבטן והקאות) החולה צריך להיות מופנה לכירורג להחלטה על ניתוח, והכירורג המומחה הוא זה שיבצע את הניתוח".

לאור האמור לעיל אנו דוחים את בקשת הנתבע, באשר מתשובת המומחה עולה כי גם פנימאי או גסטרואנטרולוג יכול ליתן חוות דעת בכל הנוגע לקשר הסיבתי בין מחלתו של התובע ובין עבודתו. משכך, מומחיותו של פרופ' עינת מתאימה לענייננו.

ככל הנראה אף הנתבע סבר כי מומחיות זו מספיקה באשר בסיכומיו ביקש הנתבע שימונה מומחה בתחום הגסטרולוגיה או בתחום הכירורגיה.

זאת ועוד, בקשתו של הנתבע הוגשה רק לאחר שהתקבלה חוות דעתו הסופית של המומחה. אם אכן סבר הנתבע כי המומחה שנבחר אינו מתאים הזמן המתאים להעלות את הטענה היה עם מתן ההחלטה על מינויו, עוד ביום 29/11/09.

לא זו אף זו, חוות דעתו הראשונה של המומחה ניתנה ביום 19/11/09 ובהמשך להודעה מטעם התובע ניתנה מטעם המומחה השלמה לחוות הדעת, ביום 27/12/09, כאשר גם בטווח הזמנים שבין שתי חוות הדעת הנתבע לא העלה את הטענה כי מומחיותו של פרופ' עינת אינה מתאימה.

מהאמור לעיל עולה הרושם כי מה שעומד מאחורי הבקשה הנדונה הוא ניסיון מטעם הנתבע לערוך 'מקצה שיפורים', וזאת לאור תוכן חוות דעתו של פרופ' עינת ומסקנותיו הקובעות קשר סיבתי. בית הדין לא ייתן ידו לעריכת מקצה שיפורים מסוג זה.

יצוין כי אף לא מתקיימים בענייננו הקריטריונים שנקבעו בפסיקה למינוי מומחה אחר או למינוי מומחה נוסף ובעניין זה אנו מפנים לפסק הדין בעניין יוסף חיון עב"ל 156/09 יוסף חיון נ' המוסד לביטוח לאומי, מתאריך 27/1/10..

עב"ל 156/09 יוסף חיון נ' המוסד לביטוח לאומי, מתאריך 27/1/10.

לאור האמור לעיל, אנו דוחים את בקשת הנתבע למנות מומחה נוסף/ אחר בתיק.

התובע יגיש סיכומים בכתב תוך 30 יום

עותק ישלח ישירות לצד שכנגד.