אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דאהר נ' מועצה מקומית מגאר ואח'

דאהר נ' מועצה מקומית מגאר ואח'

תאריך פרסום : 12/09/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נצרת
415-07-08
12/09/2010
בפני השופט:
אחסאן כנעאן

- נגד -
התובע:
איאד דאהר ע"י עוה"ד סלים רשאד ואח'
הנתבע:
1. מועצה מקומית מגאר
2. מדינת ישראל

פסק-דין

פסק דין

הערת פתיחה:

פסק דין זה עוסק בתופעה עגומה, אשר פשה בחברתנו, של שימוש נרחב בנפצים וזיקוקים במהלך החגים למיניהם ודן בפעולות האכיפה שננקטים על ידי הרשויות הרלוונטיות, אם בכלל, למניעת אותה תופעה בהתאם לסמכויותיהם על פי החוק.

תובענה זו הוגשה במקור בבית משפט השלום בצפת במסגרת תיק 1389/04 ובהמשך ועל פי החלטת כב' הנשיא כתילי דאז מיום 26.3.2008, הועברה לדיון בבית משפט זה לפני.

עובדות ברקע וטענות הצדדים:

לפני תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, יליד 26.1.1987, תושב כפר מג'אר, באירוע מיום 6.3.2001, בהיותן קטין, עת התפוצץ נפץ –זיקוק בידו הימנית.

על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 6.3.2001 שעה 20:30 או בסמוך לכך, במהלך חג "אל-אדחא" (חג הקורבן) אצל העדה הדרוזית עליה הוא נמנה, ותוך כדי הליכה ברחובות כפר מגאר – הנמצאים בתחום שיפוטה של נתבעת מס'1 - יחד עם בן דודו ספואת, הבחין התובע בחפץ מונח על הכביש, שיוצא ממנו עשן. התובע ניגש אליו מתוך סקרנות על מנת לברר מה זה, תפס אותו ואז החפץ התפוצץ בידו הימנית וכתוצאה מכך נפגע קשות בידו הימנית וחלק מאצבעותיו נקטעו. התובע פונה למוקד רפואי בכפר ומשם הועבר באמבולנס לבית חולים פוריה שם אושפז להמשך טיפול.

לשיטת התובע, נסיבות התרחשות האירוע דנן, מקימות אחריות בנזיקין על הנתבעות כלפיו ועליהן לפצות אותו בגין הנזקים שגרמו לו כתוצאה מפגיעתו באירוע נשוא תביעה דידן.

הנתבעות הכחישו תחילה את עצם התרחשות האירוע, אך בהמשך חזרו בהן מהכחשתן וטענו, כי התובע נפגע בנסיבות אחרות; לשיטתן, התובע ניגש לאותו חפץ ביודעין שמדובר בזיקוק, תפס אותו ואז זה התפוצץ בידו ולחילופין הוא הדליק את הזיקוק.

הנתבעות כופרות באחריותם לאירוע וטוענות, כי נסיבות פגיעתו של התובע כנטען על ידן, אינן מקימות אחריות בנזיקין עליהן כלפי התובע ומשכך מבקשות לדחות את התביעה נגדן.

הפלוגתאות השנויות במחלוקת הינן: נסיבות התרחשות האירוע, שאלת החבות כלפי התובע,חלוקת האחריות בין הנתבעות לבין עצמן גובה הנזק.

מטעם התובע העידו, התובע בעצמו, בו דודו- ספואת דאהר (להלן:"ספואת"), מוחמד עסאקלה, נביה חוסין וחאבס דאהר- אביו של התובע. מטעם הנתבעת מס' 1 העיד מר סולימאן דגש. מטעמם הנתבעת מס'2 העידו מר אבי שטיינפלד, מר יעקב יונג, מר רמי ניימרק ומר יצחק אדרי.

נסיבות התרחשות האירוע:

אליבא דהתובע, ביום 6.3.2001 שעה 20:30 או בסמוך לכך, במהלך חג "אל-אדחא" אצל העדה הדרוזית עליה הוא נמנה, יצאו התובע ובן דודו ספואת דאהר לסיבוב ברחובות על מנת לחגוג את החג כפי שעושים שאר הילדים בכפר; התובע הוסיף (סעיף 5(ג) לכתב התביעה המתוקן), כי "תוך כדי הליכה, הבחין התובע בנפץ-זיקוק, שיוצא ממנו קצת עשן ושהיה מונח ממש בסמוך לדלתות הכניסה של מבנה המשטרה ובמבנה קצין הביטחון של המועצה המקומית שהיו צמודים זה לזה. וכאשר הוא ניגש לנפץ ותפס אותו בידו הימנית, התפוצץ הנפץ בידו ועקב כך נפגע קשות וירד לו דם רב מהיד". התובע פונה למוקד רפואי בכפר ומשם הועבר באמבולנס לבית חולים פוריה שם אושפז להמשך טיפול.

הנתבעת מס'1, המועצה המקומית מג'אר, אשר בשטחה התרחש האירוע נשוא תביעה דנן (להלן:"המועצה"), מפנה מצידה בסיכומיה להודעת התובע במשטרה שם תיאר את נסיבות האירוע באומרו:

"ומצאתי זיקוק על הכביש שיוצא ממנו קצת עשן מהזיקוק, תפסתי את הזיקוק כדי להדליק אותה ואז התפוצץ לי הזיקוק ביד ימין"

הנתבעת מס' 2, מדינה ישראל נתבעת בשני כובעים: המשרד לביטוחן פנים, באמצעות המשטרה ומשרד התמ"ת (להלן:"המדינה"). המדינה טוענת, כי התובע לא הצליח להוכיח, כי נפגע בנסיבות הנטענות על ידו. לשיטתה, בגרסת התובע בעניין זה נפלו תמיהות וסתירות מהותיות רבות, כך למשל התובע טען בתצהירו ובהודעה שנגבתה ממנו בבית החולים ת/4, באופן מפורש שנפגע מנפץ-זיקוק (מפנה גם לעדותו של העד מוחמד עסאקלה). ברם בחקירתו טען התובע תחילה, כי לא זוכר כלל מה ראה ומה טיבו של החפץ, כאשר בהמשך ניסה לטעון שמדובר בחפץ מוזר ובלתי מוכר, כי לא יכל לזהות אותו, וכי לא ידע כלל באיזה חפץ מדובר; סתירה אחרת אליה מפנה הנתבעת מס' 2, האם מהחפץ יצא "קצת עשן" או "הרבה עשן"; ועוד סתירה , האם התובע תפס את החפץ על מנת להדליק אותו או סתם לראות מה זה.

המדינה מעלה בנוסף תמיהות ושאלות נוספות כמו למשל, כיצד הגיע קנה הזיקוקים לידו של התובע, וכיצד זה הודלק והתפוצץ בידו של התובע.

המדינה מוסיפה וטוענת, כי נסיבות פגיעתו של התובע כמתואר על ידו, אינן מתיישבות עם ממצאי חוות הדעת של המומחה אבי שטיינפלד.

במצב דברים זה, טוענת המדינה מחד, כי לא ניתן לקבל את גרסתו של התובע בעניין נסיבות פגיעתו, והמסקנה המתבקשת מאידך הינה, התובע ידע היטב שמדובר בזיקוק, בין אם רכש אותו והצית אותו בידו, ובין אם קיבל אותו ממישהו אחר- והביא את הנזק ביודעין על עצמו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ