דאהר נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.לפני ערעור על החלטת ועדת עררים לענין אי כושר מיום 24.10.2012 (להלן – הוועדה) שניתנה במסגרת ענף נכות כללית על פי סעיף 211(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995. בהחלטתה קבעה הועדה כי המערערת לא איבדה 50% מכושרה לתפקד במשק הבית (להלן – ההחלטה).

2.לטענת המערערת, מסקנת הוועדה לפיה למרות מגבלותיה הקשות והחמורות, היא מסוגלת לבצע את מרבית עבודות היא החלטה שרירותית וחסרת כל הסבר. עוד נטען כי בהחלטה אין פירוט של עבודות משק הבית שהמערערת מסוגלת לבצע והעבודות שאינה מסוגלת לבצע עקב מגבלותיה הרפואיות. הוועדה לא בדקה את המערערת כראוי.

הוועדה לא התייחסה כלל לתלונות המערערת שהיד נתקעת והיא אינה מצליחה לפתוח את כף היד, שהיא סובלת מסחרחורות, נימולים, בעיות ראיה ובעיות אורתופדיות וכי מכלול המגבלות הרפואיות הנ"ל אינו מאפשר לה לבצע עבודות בבית.

עוד נטען כי הוועדה התעלמה מהמסמכים הרפואיים והחומר הרפואי ובכלל זה מקביעת רופא המשפחה מיום 18.4.2012 לפיה המערערת מוגבלת במאמצים, מצבה הבריאותי לא מאפשר לה לעבוד או להתאמץ והיא זקוקה לעזרה ולתמיכה.

3.לטענת המשיב, הוועדה התייחסה לכל תלונות המערערת ודנה בהן אחת לאחת לרבות בנוגע לסיבוכי הסכרת, הוועדה עיינה בפרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים מיום 21.5.2012, במסמכי תיק הנכות, בחומר הרפואי ובמידע הסוציאלי. הוועדה התייחסה לכל הליקויים של המערערת כפי שנקבעו על ידי הוועדה הרפואית לעררים. שיעורי הנכות שנקבעו למערערת בגין הליקויים השונים מעידים על פגיעה בדרגה קלה יחסית, שאין לה השפעה על תפקוד המערערת במשק הבית.

המערערת מסרה לוועדה שהיא יכולה לעזור למיין את הכביסה ולשים במכונה וכששמים את סל הכביסה על ידה יכולה לקפל, מידי פעם יכולה לבשל.

דיון והכרעה

4.הלכה פסוקה היא כי בית-הדין לא יתערב בהחלטותיה של הוועדה הרפואית, אלא אם נפלה טעות משפטית בהחלטתה [בר"ע (ארצי) 54163-05-12 ביתן - המל"ל (8.07.2012)]. במסגרת סמכותו של בית-הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית-הדין האם טענתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, התעלמה משיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה [עב"ל (ארצי) 10014/98 הוד - המל"ל, פד"ע לד 213, עמ' 218 (1999); וההפניות שם]. בהתאם לעקרון האמור נבחן להלן את טענות הצדדים.

5.בדיון שערכה הוועדה ביום 24.10.2012 היא שמעה את תלונותיה של המערערת:

"הרופא ביקש להוריד את המשקפיים. כעת עושה טיפולים בלייזר.3 ילדים בני 20, 16, 8. הבת מכינה אוכל בת 16. לא הולכת לבית ספר. הבת נאלצה לעזוב את ביה"ס –לפני שנה כדי לעזור לאמא בבית.

היד לפעמים נתקעת ולא מצליחה לפתוח את כף היד. אמורה לעשות ניתוח בשתי הידיים. כל הזמן במעקב אצל רופא עיניים: עשתה כבר שני טיפולי לייזר.

יכולה לעזור למיין את הכביסה ולשים במכונה לא יכולה לתלות את הכביסה. כששמים את סל הכביסה על ידה יכולה לקפל. מידי פעם סובלת מסחרחורת. המצב ככה כמעט שנתיים. סובלת מנימולים סובלת מהחוליות בצוואר, סובלת מסחרחורת, טשטוש. מזריקה 4 פעמים ביום"..

הוועדה התייחסה לנתוניה האישיים של המערערת ולחומר הרפואי בעניינה ופירטה כך:

"הוועדה עיינה במסמכים שבתיק וראיינה את התובעת. מדובר בתובעת ילידת 1969 אשר אובחנה כסובלת מהגבלה בע"ש צווארי-10%, סכרת עם סיבוכים – 65%.

בעת הראיון התובעת מוסרת כי מתפקד בצורה חלקית ביותר בעיקר בעבודות בישול-מיון כביסה וקיפול הכביסה. שאר העבודות לדבריה נעשות ע"י הבת (בת ה-16) שהפסיקה את לימודיה על מנת לעזור לאימה בעבודות הבית.

מעיון בפרוטוקול הרפואי, בחוו"ד הנוירולוגית מיום 22.4.2012 ומחוו"ד רופא עיניים מיום 1.11.2011 – עולה כי מדובר בליקויים (של סיבוכי סכרת) קלים בדרגת חומרה קלה אשר אין לה השפעה על תפקודה במשק הבית. סכרת בשיעור 65% ניתן בשל ליקויים אלה.

לגבי התלונה על כאבים בע"ש צווארי-ניתנו 10% בלבד. ליקוי שהביטוי לנזק קל בלבד. כמו כן, קיים ליקוי בשל תסמונת התעלה הקרפלית בשעור 5% אשר מצביע על פגיעה מזערית-אשר לדעת הועדה אין לה השפעה תפקודית.

לדעת הועדה בהתחשב במכלול הליקויים כפי שאובחנה ליקויים בדרגה קלה יחסית-כאשר לוקחים בחשבון כל ליקוי בנפרד ובשילובם אין בהם השפעה תפקודית משמעותית לגבי כושרה לתפקד בבית. הועדה בדעה כי מסוגלת לבצע את מרבית עבודות הבית ועל כן קובעת לראותה כמי שלא איבדה כדי 50% מכושרה לתפקד."

לאור האמור, דחתה הוועדה את הערר.