אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ד"ר קלר נ' בן משה ואח'

ד"ר קלר נ' בן משה ואח'

תאריך פרסום : 01/06/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ראשון לציון
812-09
01/06/2011
בפני השופט:
אורן שוורץ

- נגד -
התובע:
יוסף קלר על ידי ב"כ עו"ד יצחק פסטרנק
הנתבע:
1. שלוה בן משה
2. רוית בן משה
3. סופיה שיפמן – נמחקה

פסק-דין

פסק דין

הרקע לתביעה:

1.עניינה של התביעה והתביעה שכנגד בסכסוך שפרץ בין משכיר דירה לבין שוכרי הדירה, בדבר מימושה של זכות (אופציה) להארכת תקופת השכירות בשנה נוספת.

2.מר יוסף קלר, התובע והנתבע בתביעה שכנגד (להלן: "התובע"), הוא הבעלים של דירת מגורים ברחוב הרימון 10 בגבעת שמואל (להלן: "הדירה"). בין התובע למר שלוה בן משה ורעייתו, גב' רוית בן משה, הנתבעים והתובעים בתביעה שכנגד (להלן: "הנתבעים"), נכרת הסכם שכירות (להלן: "ההסכם") לגבי הדירה. תקופת השכירות הינה מתאריך 1.8.06 ועד לתאריך 31.7.07 [סעיף 4 לנספח א לת/2].

3.בהסכם ניתנה האופציה להארכת תקופת השכירות לשנה נוספת (להלן: "האופציה"). האופציה סויגה בתנאים. התובע טוען שהתנאים להתקיימות האופציה לא התקיימו ועל כן תקופת השכירות הסתיימה בתאריך 31.7.07. מאידך, הנתבעים טוענים שהתנאים כן התקיימו ועל כן המשיכו להתגורר בדירה.

4.על רקע המשך החזקת הנתבעים בדירה, נקט התובע בתביעה לפינוי הדירה (ת.א. (רחובות) 2524/07). בסופו של יום, בטרם ניתן פסק דין בתביעת הפינוי, הדירה הוחזרה לבעליה, זאת בתאריך 3.8.08. בתביעה דנן, עתר התובע לפיצוי כספי בגין אי פינוי הדירה במועדה: פיצויים מוסכמים ודמי שימוש ראויים. מכאן התביעה דנן שסכומה הועמד על סך 121,821 ₪.

5.הנתבעים תבעו את התובע בתביעה שכנגד, בטענה שתביעת של התובע גרמה להם להוצאות משפטיות מיותרות וכן ל"עוגמת נפש". סכום התביעה הנגדית הועמד על סך 76,347 ₪.

עיקר טענות התובע:

6.התובע לא הסכים להאריך לנתבעים את תקופת השכירות. יתר על כן, הנתבעים לא מילאו אחר התנאים בחוזה, לצורך הארכת תקופת השכירות: לא נשלחה פנייה בכתב אל התובע וממילא לא ניתנה הסכמה בכתב של התובע להארכת תקופת השכירות.

7.הנתבע סירב לאפשר תיקון נזילה במרפסת הדירה באמתלות שונות, למרות שהתובע הודיע לנתבע שישה ימים מראש שקבלן התיקונים יגיע למושכר. בכך יש כדי להוות הפרה של סעיף 13 להסכם השכירות, הפרה שמזכה את התובע להביא את החוזה לסיומו המיידי.

8.למרות שהתובע דרש את פינוי הדירה בתום שנת השכירות הראשונה (31.7.07), הנתבעים לא פינו את הדירה כנדרש והיא פונתה והוחזרה לתובע רק בתאריך 3.8.08, כשנה מהמועד בו היה על הנתבעים לפנות את הדירה. בכך יש כדי הפרת הסכם השכירות, שמזכה את התובע בפיצוי מוסכם בסך השווה ל – 50 דולר ארה"ב לכל יום איחור.

9.הואיל והדירה פונתה רק בתאריך 3.8.08, התובע זכאי לתשלום בסך 18,250 דולר (73,821 ₪), כמכפלת 365 ימי האיחור בפיצוי המוסכם בסך 50 דולר ליום איחור. עוד עתר התובע לתשלום דמי שכירות ראויים בסך 4,000 ₪ לחודש, היינו 48,000 ₪.

עיקר טענות הנתבעים:

10.הנתבעים התגוררו בדירה שנה נוספת ברשות התובע, שהסכים להארכת האופציה. ההסכמה ניתנה במהלך שתי שיחות טלפון שהתנהלו בין התובע לנתבע, כשלושה חודשים לפני תום שנת השכירות הראשונה. התובע וויתר במפורש על דרישת ההודעה בכתב לצורך מימוש האופציה.

11.כשבועיים לאחר שיחות הטלפון עם התובע, בתאריך 14.4.07, נולדה לנתבעים בת וראשם היה טרוד. על כן, הסתמכו על דברי התובע לפיהם אין צורך במסמך כתוב. דרך התנהלות זו, של סיכום בעל-פה, שיקפה את מערכת היחסים בין הצדדים גם במקרים אחרים של ביצוע תיקונים למיניהם במושכר.

12.לעניין השיפוץ במרפסת, הדגישו הנתבעים שהתובע הוא שהפר את סעיף 13 לחוזה, הואיל וניסה להיכנס למושכר ללא רשות וללא תיאום מראש. התובע סירב להיעתר לבקשת הנתבעים לדחיית השיפוץ המורכב במספר ימים, למרות שהציגו נימוקים כבדי משקל לדחייה המבוקשת: הגשת מבחן מסכם של הנתבע ומתן חיסון לתינוקת שנולדה לנתבעים.

13.הנתבעים אינם כופרים בזכותו של התובע לקבל דמי שכירות חודשיים בהתאם להסכם, בסך השווה ל- 750 דולר ואף הפקידו שיקים במשרד בא כוחם. אולם, הנתבע התעקש שלא לקבל מהם את דמי השכירות החודשיים.

14.הנתבעים העלו טענת קיזוז לפיה, יש לקזז 2,610 ₪ מדמי השכירות שעליהם לשלם לתובע, הואיל ושער הדולר ארה"ב השתנה במהלך שנת השכירות הראשונה. לפיכך, הנתבעים חבים לתובע סך 31,026.75 ₪ בלבד. סכום זה מוחזק בנאמנות אצל בא כוחם, לנוכח סירוב התובע לקבלו.

15.במסגרת התביעה שכנגד טענו הנתבעים, שתביעת הפינוי שנקט נגדם התובע הייתה מיותרת וגרמה להם להוצאות רבות: הפסד של שמונה ימי עבודה בסך 4,000 ₪, הוצאות שכ"ט לעו"ד שנשכר לצורך הגנה בפני התביעה בסך 25,000 ₪ (כאשר בפועל שולמו עד היום 14,972 ₪) [נספח יט לנ/2], הוצאות שכ"ט נוספות לעו"ד שאול צור בסך 17,155 ₪ [נספח כא לת/2], נסיעות לבית המשפט בסך 200 ₪. סך ההוצאות: 36,327 ₪.

16.התובע אף גרם לנתבעים סבל רב, כאשר מהלך כל השתלשלות העניינים החל בזמן הריונה של הנתבעת. לפיכך, נגרמו לנתבעת חרדות, מצוקות, כאב וסבל המשוערך לצורך תביעה זו בסך 40,000 ₪. סכום התביעה שכנגד הועמד על סך 76,327 ₪.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ