ד"ר מוראד מוחמד עבד אל רחמן נ' אבראהים יעקב ואח'

פסק דין

הרקע והשתלשלות ההליכים המשפטיים

1.תחילתה של פרשה זו, בתביעה שהוגשה בבית משפט זה בת.א. 11544/06 על ידי התובע 1 (להלן – ד"ר נאדר) נגד הנתבעים , למתן צו מניעה קבוע שימנע מהנתבעים להשתלט על חלק ממבנה מס' 15 ב"שטח הבנוי" בכפר אבו גוש (להלן – המבנה), וכן בתביעה שכנגד שהגישו הנתבעים במסגרת ההליך האמור (להלן – ההליך הקודם).

2.על פי התביעה בהליך הקודם, מדובר במבנה בן 3 קומות, כאשר בקומת הקרקע מחזיקה משפחת הנתבעים, ואין מחלוקת על כך.

בקומה השנייה של המבנה מצויה דירת מגורים (להלן – הדירה) , ובקומה השלישית – גג וחדר בודד.

התביעה בהליך הקודם הוגשה למתן צו מניעה קבוע לגבי הדירה, הגג, והחדר הבודד (להלן – הנכס), אשר לטענת התובעים, הנתבעים ניסו להשתלט עליו בכוח, תוך שהם חוסמים את היציאה מתוך הדירה, שהייתה בחזקתו של ד"ר נאדר ומשפחתו, על ידי בניית קיר בלוקים בצדה החיצוני של דלת היציאה לגג.

3.במסגרת התביעה שכנגד בהליך הקודם ביקשו הנתבעים מבית המשפט להצהיר כי הם ולא התובעים זכאים להחזיק בנכס, מכוח מגורי סבתו של הנתבע 1 (להלן – ווסילה), עד לפטירתה בשנת 1978.

4.בפסק הדין בהליך הקודם, שניתן על ידי כב' הנשיא (דאז) אמנון כהן ביום 16.4.08, נדחתה התביעה ונתקבלה התביעה שכנגד.

ד"ר נאדר חויב לסלק ידו ולפנות את הנכס ולהשיבו לנתבעים (להלן – פסק הדין בהליך הקודם).

פסק הדין בהליך הקודם הושתת בעיקר על מסמך מתיק מינהל מקרקעי ישראל (להלן – המינהל) - "סקר מחזיקים" שביצע המינהל , ואשר בו מופיע שמו של אחיו של הנתבע 1 כאחד המחזיקים במבנה מס' 15 (להלן - סקר המחזיקים).

סקר המחזיקים היווה חלק מראיה שסומנה בהליך הקודם נ/10, ולא הועלו נגדה כל טענות.

בנוסף, הסתמך בית המשפט בהליך הקודם באופן משמעותי על עדותה של השכנה, הגב' נעימה מוחמד אבו גוש (להלן – נעימה), אשר העידה כי ראתה את ווסילה מתגוררת בנכס עד לפטירתה בשנת 1978.

5.על פסק הדין בהליך הקודם הוגש ערעור על ידי ד"ר נאדר (ע.א. (י-ם ) 2283/08), אשר נדחה ביום 22.12.08, בין היתר, בשל כך שסקר המחזיקים מלמד כי למשפחת הנתבעים הייתה חזקה במבנה.

6.ד"ר נאדר לא השלים עם תוצאות ההליך הקודם, וביקש לבטל את פסק הדין בטענה שהושג במרמה.

בקשה זו נמחקה משנוכח ד"ר נאדר שלא הייתה זו הדרך הדיונית הנכונה להעלאת הטענה.

7.ביום 02.6.09 הוגשה התובענה שלפנינו.

יצוין , כי התובענה הוגשה במקור על ידי ד"ר נאדר בלבד, אולם בהחלטה מיום 13.01.10 צורפו גם התובעים 2 ו-3 (בש"א 6521/09).

8.ביסוד התובענה שלפנינו עומדת טענת התובעים כי לאחר סיום ההליך הקודם התגלו מסמכים נוספים, שלא ניתן היה לגלותם קודם לכן, ואשר יש בכוחם להביא לשינוי תוצאות ההליך.

בטענה זו מתבססים התובעים על ההלכה שנקבעה בע.א. 4682/92 עזבון המנוח סלים עזרא שעיה ז"ל נ. בית טלטש בע"מ ואח' פ"ד נז (3) 366 (2003) (להלן – הלכת בית טלטש), אשר לפיה ניתן להגיש תובענה לביטול פסק דין סופי וחלוט בתביעה אזרחית אם נתגלו ראיות חדשות שיש בהן, לכאורה, לשנות את תוצאות המשפט, ואשר גם בשקידה ראויה לא ניתן היה לגלותן, או אם התברר כי פסק הדין ניתן על בסיס עדויות מרמה, ראיות כוזבות, או כיוצא באלה.

התובעים טוענים במסגרת כתב התביעה דנן, כי שילוב הראיות החדשות עם הסתירות בעדויות מטעם הנתבעים, שהתגלו במהלך פרשת הראיות בהליך הקודם, ועם הדברים שאמרה העדה נעימה בהקלטת סתר שבוצעה לה לאחר סיום ההליך הקודם – יש בהם, כמכלול, כדי להביא למסקנה כי הנתבעים תיאמו עדויות והטעו את בית המשפט בהליך הקודם, והביאו לכך שבסופו של יום ניתנו פסקי דין מוטעים, לרבות על ידי ערכאת הערעור, שאינם מושתתים על אדני אמת וצדק.