ד"ר מוסטפא נסאר ואח' נ' מר אבי חיים כהן ואח'

פסק דין

1.תביעה זו עניינה נזקי רכוש שנגרמו למכוניתם של התובעים בתאונת דרכים שאירעה ביום 20.8.06 (להלן: "התאונה").

2.התובעים בעלי רכב מסוג מזדה מספר רישוי 4808259 (להלן: "מכונית התובע"). התובע נהג ברכב בעת התרחשות התאונה כאשר התובתע יושבת לצידו.

הנתבע מס' 1 נהג ברכב עם עגלה בבעלות הנתבע מס'2 מסוג איסוזו מספר רישוי 4664818 (להלן: "מכונית הנתבע").

3.אין מחלוקת כי התואנה ארעה בין שני צמתים. הצומת הראושן הינו צומת הפניה לכיוון נשר לבאים מצומת יגור. אין מחלוקת כי שני נתביי הנסיעה השמאלים משמשים את הפונים שמאלה. כך נראה גם בתמונות אשר הגישו הצדדים. אין מחלוקת כי מכונית התובע נסעה בנתיב השמאלי ביותר ומכונית הנתבע בנתיב לימינה. שתי המכוניות פנו שמאלה.

3.התובע טוען בתצהירו ובעדותו בפניי כי הוא התכוון להמשיך ולנסוע ישר, בצומת הבא. לפתע מכונית הנתבע בחלה לסטות לכיוון מסלולו, לצורך כניסה לנתיב הפונה שמאלה, בצומת הבא. הוא נעצר, אך העגלה של כמונית הנתבע פגעה בחלק הימני קדמי של מכוניתו.

4.הנתבע טוען כי הוא ביקש להמשיך ישר בצומת השני לכיוון הטכניון. הוא נסע בנתיב הנסיעה המיועד לכך. התובע הוא זה אשר מצא עצמו בנתיב הלא נכון, שכן נתיב הנסיעה השמאלי בו נסע מיועד למי שמבקש בצומת השני לפנות שמאלה. משגילה זאת, פנה לתוך המסלול ימני בו נסע הנתבע ופגע במכוניתו.

5.לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים בפניי, עיינתי במסמכים שהוגשו ובכללם, הנני קובעת כי גרסתו של התובע סבירה בעיני יותר מגרסתו של הנתבע, בין היתר מהטעמים הבאים:

א.גרסת הנתבע, המעיד על עצמו כי הוא מכיר היטב את הצומת, הוכחה כלא נכונה. שני הנתבעים בצומת הראשון מיועדים לפניה שמאלה ואין כל הכוונה על פיה הנתיב השמאלי מיועד רק למי שמבקש לאחר מכן, בצומת הבא לפנות שוב שמאלה. כך גם התברר כי לצורך הפניה שמאלה, בצומת השני, יש נתיב מיוחד, המתפצל מתוך הנתיבים הקיימים.

ב.לאחר התאונה פנתה מכונית הנתבע שמאלה ועצרה ברחוב. אילו אכן היה בכיוון נסיעה קדימה מבלי שסטה למסלול נסיעת התובע, פחות סביר כי יעשה כן, אלא כי ימשיך ישר ויעצור בצד הדרך.

ג.איני מוצאת כי תאור הפגיעה אינו מתיישב עם דרך התרחשות התאונה המתואר על ידי התובע.

6.לא נעלם מעיני כי התמונות הנלוות לחוות הדעת צולמו מספר ימים לא מבוטל לאחר התואנה. יחד עם זאת, לאור ההתאמה בין הפגיעות למנגנון התאונה הנטען איני רואה כי יד לדחותן בשל כך.

7.לאור המאור לעיל הנני קובעת כי הוכח לפני במידה הנדרשת במשפט אזרחי כי הנתבע 1 נושא באחריות להתרחשות התאונה. לא הונחה לפני כל עילת תביעה נגד הנתבע 2 ולפיכך, הנני מורה על דחייתה תביעה כנגדו.

7.שיעור הנזק –

הנני מאמצת את חוות דעת השמאי מטעם התובע, על סך 7,568 ₪. לא הוכחו נזקים נוספים למעט שכר טרחתו, בסך של 750 ₪ .

8.לפיכך, הנני מחייבת את הנתבע 1 לשלם לתובעים, יחד ולחוד, סך של 8,318 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 21.2.08 ועד היום.

כמו כן, ישלמו הנתבעים יחד ולחוד לתובע סך של 350 ₪ הוצאות משפט וכן 800 ₪ בתוספת מע"מ שכ"ט עו"ד.

כל הסכום ישולמו תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ג אב תש"ע, 03 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.