פסק - דין
1.בפניי תביעה אשר הוגשה ביום 3.8.10 ע"י רוקח ניהול והשקעות בע"מ ועזבון המנוח רפאל אלבז ז"ל על סך של 1,172,382 ₪, כנגד הנתבעים, וזאת בגין הפרת הסכם שכירות של חנות ברח' חרל"פ 2 ברחובות (להלן: "החנות" ו/או "הנכס" ו/או "המושכר") אשר נחתם ביום 7.3.05 (להלן: "ההסכם") בין בעלי החנות באותה עת – מר רפאל אלבז (להלן: "המנוח"), גב' חיה צילה רובינוביץ ועזבון דניאל אביטל ז"ל (ע"י פולט אביטל) (להלן: "הבעלים"), לבין הנתבעים 1-2 (להלן: "הצדדים להסכם").
הנתבעים 3-4 חתמו על הסכם השכירות ועל כתב ערבות בלתי מותנה – נספח להסכם כערבים לכל התחייבויותיהם של השוכרים, נתבעים 1-2, עפ"י ההסכם.
בפתח הדברים יצוין, כי לכל אחד מהבעלים היו 1/3 מן הזכויות בחנות. התביעה הוגשה, במקור, ע"י עזבון המנוח וע"י התובעת 1 – מי שרכשה את זכויותיה של הגב' חיה צילה רובינוביץ בחנות ביום 6.5.08. כתב התביעה תוקן, לאחר שניתן צו ירושה בעניין המנוח, כך שיורשי המנוח נרשמו כתובעים במקום עזבונו (להלן: "תובע 2").
2.בחקירת הנתבע 1 על תצהירו במהלך הדיון בבקשת הרשות להגן מיום 26.12.2010, הודה הנתבע 1, הלכה למעשה, כי מחודש אפריל 2007 ועד לפינוי המושכר בדצמבר 2009, לא שולם למנוח חלקו בדמי השכירות. בהסכמת הצדדים, ניתן כנגד הנתבעים ע"י כבוד הרשמת צבייה גרדשטיין פפקין (כתוארה אז), פסק דין חלקי על סך של 52,265 ₪, לטובת התובע 2, אשר נקבע כי ישולם לידי ב"כ התובעים תוך 14 ימים. בינואר 2011 שולם ע"י הנתבעים סכום של 54,151 ₪ שכנגדו ניתנה להם חשבונית מס כדין (נספח 26 לתצהירו של מר גדי רוקח).
3.להשלמת התמונה יצוין, כי ביום 17.5.2009 הגישו התובעים תביעה לסילוק ידם של הנתבעים 1-2 מהמושכר (ת.א (רחובות) 1507/09). בד בבד, הגישו התובעים בקשה לפיצול סעדים על מנת שיתאפשר להם להגיש תביעה כספית נפרדת. ביהמ"ש נעתר לבקשה לפיצול סעדים (החלטת כב' השופטת נילי קוצר מיום 17.5.09).
בדיון שהתקיים בתביעה לסילוק יד, ביום 12.11.09, בפני כב' הרשמת יוכבד גרינוולד (כתוארה אז) ניתן פסק-דין בהסכמת הצדדים לפינוי המושכר עד ליום 12.12.09 (להלן: "פסק הדין של הפינוי").
4.ניסיונות להביא הצדדים לידי סיום המחלוקת בפשרה לא צלחו, ואף לאחר שמיעת ההוכחות והסיכומים הועברה לצדדים הצעה אולם בהודעה משותפת, הודיעו הצדדים כי לא הצליחו להסדיר המחלוקת שביניהם על דרך הפשרה.
טענות התובעים
5.ביום 7.3.05 נחתם, כאמור, הסכם שכירות, לפיו שכרו הנתבעים 1-2 חנות ברח' חרל"פ 2 ברחובות ממי שהיו בעליה באותה עת - המנוח, הגב' צילה רובינוביץ ועזבון המנוח דניאל אביטל ז"ל, באמצעות פולט אביטל, וזאת על מנת להפעיל בחנות מספרה.
הנתבעים 3-4 חתמו, כאמור, על כתב ערבות בלתי מותנה להסכם השכירות.
6.התובעים טוענים, כי הנתבעים 1-2 הפרו את הסכם השכירות, הפרה יסודית ומתמשכת שהחלה, לטענתם, מיד עם חתימת ההסכם בחודש מרץ 2005 ועד לפינוי המושכר בחודש דצמבר 2009, וזאת כמפורט להלן: אי המצאת שטרי בטחון בניגוד לסעיף 9.1 להסכם, אי ביטוח המושכר בניגוד לסעיף 8.1 להסכם, השכרת חלק מהמושכר לפדיקוריסטית בניגוד להוראת סעיף 10.1 להסכם, אי מסירת שש המחאות להבטחת תשלום חובות מים וחשמל בניגוד להוראת סעיף 7.2 להסכם, אי תשלום דמי שכירות עבור 3 חודשים מראש ואי הוספת 5% כעדכון לדמי השכירות בניגוד לסעיף 7.4 להסכם ובניגוד לסעיף 7.3 להסכם, אי מתן הודעה על הארכת הסכם השכירות כנדרש בסעיף 6.3 להסכם ואי פינוי המושכר בהתאם להוראות סעיף 14.10 להסכם והפסקה מוחלטת של תשלום דמי השכירות למנוח מאפריל 2007 ועד למועד הפינוי.
7.בגין ההפרות המפורטות לעיל, טוענים התובעים, כי הם זכאים לסעדים כספיים בהתאם להסכם השכירות שסכומם נכון ליום הגשת התביעה כדלקמן:
א.בגין אי תשלום דמי השכירות למנוח – זכאי התובע 2 לתשלום דמי השכירות בגין כל התקופה שבה לא שולמו לו דמי השכירות קרי; מאפריל 2007 ועד אמצע דצמבר 2009, כאשר החוב נושא הצמדה וריבית של 5% לחודש – סעיף 13.1 להסכם ובסך הכל 105,690 ₪. באופן דומה על הנתבעים לשלם לתובעת 1 סכום של 1,643 ₪ בגין איחור בתשלום דמי השכירות בתקופה שתחילתה מועד העברת שליש מהזכויות בנכס לתובעת 1 (6.5.08).
כמו כן, זכאי התובע 2 לתשלום בסך של 66.6$ (1/3 מ- 200$) בגין כל יום של איחור בתשלום – בהתאם לסעיף 13.5 להסכם, וזאת החל מיום 1.4.07 ובסך הכל 701,845 ₪.
ב.בגין אי פינוי הנכס במועד
זכאי כל אחד מהתובעים לסך של 33.3 $ (1/3 מ- 100 $) בגין כל יום שבו החזיקו הנתבעים 1-2 במושכר לאחר המועד שבו היה עליהם לפנותו. לתובע 2 - הזכאות מתחילה ביום 29.6.07 ובסה"כ 225,535 ₪ ולתובעת 1 – מתחילה הזכאות ביום 19.3.09 ומסתיימת ביום 17.12.09 ובסה"כ 50,165 ₪.
ג.בגין הוצאות משפטיות מוסכמות על פי ההסכם
זכאי כל אחד מהתובעים לסכום של 2,500 $ + מע"מ שהינו 11,020 ₪ - בהתאם לסעיף 14.4 להסכם הקובע כי באם יותיר אחריו השוכר חוב כלשהו לאחד מיחידי המשכיר ואף הוגשה נגדו תביעה בגין החוב האמור, ישלם השוכר סכום של 2,500 $ + מע"מ לכל מי שיתבע אותו וזאת בנוסף להוצאות שיפסוק בית המשפט.
ד.בגין הפרת תנאי יסודי בהסכם שלא תוקן ע"י הנתבעים