ג.נ' פ.

1. סכסוך בין שני יורשים - ליחידת הרישום של מי מהם בבית המשותף בקשו המורישים להצמיד את גג הבית ? הדיון בוחן את אומד דעתם של המורישים בהסכם הממון שביניהם, תוך בחינת השאלה האם התכוונו המורישים להצמדת הגג או שמא רק להעברת זכויות הבניה בו.

2. עובדות הרקע

2.1 המבקש הינו בנה של המנוחה ז. ב. ז"ל מנישואים קודמים. המשיבה הינה בתו של המנוח י. ב. ז"ל מנישואים קודמים. ז. וי. ב. נישאו וניהלו את נכסיהם ורכושם במשותף.

2.2 ביום 27.3.81 נרשם מבנה תעשייתי הנמצא ברח' ******* ** בחיפה הידוע כגוש ******* חלקה 36 כבית משותף (להלן "הנכס").

2.3 על שם י. וז. ב. ז"ל נרשמו חלקות המשנה הבאות : 4,5,6,7,8,13. (נספח1 לתצהיר ת / 2). באותו מעמד נרשם גם התקנון המוסכם של הבית המשותף.

בצו רישום הבית המשותף הוצמד גג בשטח של **5 מ"ר לחלקת משנה 13 , וחלקי גג בשטח דומה הוצמדו לחלקות משנה 14,15.

2.4 ביום 22.10.87 נחתם הסכם ממון בין בני הזוג ב. בקשר לחלוקת רכושם ונכסיהם המשותפים. ביום 20.3.88 אושר הסכם החלוקה על ידי בית המשפט. מאחר ולכל אחד מבני הזוג היו ילדים, בקשו המורישים לחלק ביניהם את הרכוש באופן שמחציתו הספציפית תרשם בנפרד על שם כל אחד מהם בלשכת רישום המקרקעין, כך שכל אחד מהם יוכל לצוות את רכושו לילדו וימנעו חילוק דעות.

2.5 עקרונות הסכם הממון – 

א. י. ב. מעביר לז. ב. ללא תמורה את חלקו ב"חלקות המשנה 4,5, ו-6 כולל כל זכויות בניה על הגג".

ב. ז. ב. מעבירה לי. ב. ללא תמורה את חלקה ב"חלקות המשנה 7,8,13 ללא זכויות בניה על הגג".

ג. עו"ד מיכלין אשר הוא אשר ערך והגיש לרישום את צו הבית המשותף, לווה את הסכם הממון שלטענתו המנוח י. ב. נסח והדפיס, ומונה בהסכם כנאמן הצדדים לבצע את הרישום בלשכת רישום המקרקעין. בפועל לא בוצע הרישום של ההסכמות בהסכם הממון בלשכת רישום המקרקעין, רישום שאמור היה להתבצע בסמוך לאחר אישור הסכם הממון בבית המשפט ,מה שצמח בדיעבד להיות שורש הסכסוך בתיק זה.

ד. הסכם הממון אושר בבית המשפט וקבל תוקף של פסק דין ביום 20.3.88.

2.6 צוואת המנוח י. – ביום 15.5.88 חתם המנוח י. ב. על צוואה שם צווה את חלקות המשנה 7,8,13 שבבעלותו לבתו, היא המשיבה וכן צווה על המשיבה לנהל גם את עסקי ז. ב. בנכס (חלקות משנה 4,5,6 ) במשך כל חיי ז. במובן של ניהול ועריכת חשבונות ומאזנים, כמובן אם ז. תסכים לכך . המנוח נפטר ביום 26.12.89 וניתן צו לקיום צוואתו ביום 4.6.90.

2.7 צוואת המנוחה ז. - באותו יום ממש, 15.5.88 חתמה גם ז. ב. על צוואה לפיה היא מורישה את זכויותיה בחלקות משנה 4,5,6 לבנה, הוא המבקש בתביעה זו. המנוחה ז. ב. נפטרה ביום 28.2.93 וניתן צו לקיום צוואתה ביום 19.1.94.

גם בעריכת שתי הצוואות הנ"ל, היה מעורב משרדו של עו"ד מיכלין על אף שעו"ד מיכלין העיד כי המנוח ב. הוא זה שנסח את הצוואות. על שתי הצוואות חתומות כעדים עו"ד אריאלה מזור ועו"ד נעמי לביא, אז שתיהן ממשרדו של עו"ד מיכלין. עו"ד מיכלין ועו"ד נעמי לביא מונו כנאמנים ומבצעי הצוואות.

עותק מהצוואות הועברו במועד עריכתן למבקש ולמשיבה.

2.8 בשנת 2001 פנתה המשיבה באמצעות בא כוחה לבית המשפט על מנת שיסמיך את עו"ד מיכלין, מנהל העזבון לחתום בשם העזבון על העברת חלקות משנה 7,8,13 לבעלותה וחלקות 4,5,6 לבעלות המבקש. המבקש הסכים לכך. החלטת בית המשפט מיום 16.9.01 אישרה את הבקשה.

2.9 ביום 14.1.02 נרשמה המשיבה בלשכת רישום המקרקעין כבעלת הזכויות בחלקות משנה 7,8,13. באותו יום נרשם המבקש בלשכת רישום המקרקעין כבעל הזכויות בחלקות משנה 4,5,6. הרישום נעשה על ידי ב"כ המשיבה, שפעל עבור שני הצדדים וקבל שכר טרחתו משני הצדדים.

2.10 וזו המחלוקת בין הצדדים – האם רישום הצמדת הגג לחלקת משנה 13 בצו הבתים המשותפים משנת 1981 משקף את ההצמדה שהסכימו עליה בני הזוג המורישים בהסכם הממון? או שמא הסכם הממון הפריד באופן מושכל בין המונח "זכויות בניה" לבין ענין "הצמדת הגג" הפיזית, כפי שנטען על ידי המשיבה כעת, ובעוד ההצמדה הפיזית של הגג היא למשיבה זכויות הבניה הן למבקש ?