ג' ואח' נ' אלוניאל בע"מ

1.התובעים הינם הוריו של הקטין גאנם אסעד (להלן: "הקטין"), שבמועד הרלבנטי לכתב התביעה היה בן כשנתיים וחצי.

בתאריך 10/7/15 קנו התובעים, בסניף של הנתבעת בכרמיאל, מנת גלידה עבור הקטין. את הגלידה אכל הקטין תוך כדי נסיעה ברכבם של התובעים.

2.לטענת התובעים, אחרי נסיעה של מספר דקות הם הבחינו כי הקטין נחנק. התברר כי חתיכת פלסטיק, שהיתה בגלידה, נתקעה בגרונו. התובע הוציא את חתיכת הפלסטיק מגרונו של הקטין והשקה אותו במים, על מנת שיירגע וייקח אוויר. אמו, התובעת 2, שהיתה בחודש השביעי להריונה, נכנסה ללחץ ולהלם ולקח לקטין ולתובעים כ- 15 דקות להירגע. לאחר שנרגעו המשיכו התובעים בנסיעה לביקור אצל הורי התובעת 2. בדרכם חזרה לביתם, נכנסו לסניף הנתבעת כדי לספר את מה שקרה ולברר למה זה קרה. הובטח להם ע"י סגן מנהל הסניף כי העניין ייבדק ויטופל, אולם בסופו של דבר הנתבעת התנערה מאחריותה ונציגיה דיברו עם התובעים בזלזול.

לכן הגישו התובעים את תביעתם שבפניי, בה הם עותרים לחייב את הנתבעת לפצותם בסכום של 33,800 ₪, שזה הסכום המקסימלי אותו ניתן היה לתבוע בביהמ"ש לתביעות קטנות במועד הגשת התביעה.

3.לטענת הנתבעת, אין כל ראיה לכך שהקטין נחנק, אם בכלל, "...מסיבה הקשורה לגלידה שנרכשה אצל הנתבעת" וכי יכולות להיות כמה סיבות בגינן נחנק הקטין, אם בכלל.

עוד נטען ע"י הנתבעת, כי כאשר חזר התובע למסעדה, מספר שעות לאחר רכישת הגלידה וסיפר על המקרה, הוא כלל לא טען כי נגרם לקטין נזק והוא לא ביקש כל פיצוי "...ואף סירב להצעת הנתבעת שביקשה להעניק לו חוויה מתקנת במסעדה".

עוד נטען ע"י הנתבעת, כי כאשר חזר התובע למסעדה, מספר שעות לאחר רכישת הגלידה וסיפר על המקרה, הוא כלל לא טען כי נגרם לקטין נזק והוא לא ביקש כל פיצוי "...ואף סירב להצעת הנתבעת שביקשה להעניק לו חוויה מתקנת במסעדה".

עוד נטען ע"י הנתבעת, כי לא נגרם לקטין ו/או לתובעים כל נזק גוף בעקבות האירוע הנטען והמוכחש.

לכן מבקשת הנתבעת לדחות את התביעה לחייב את התובעים בתשלום הוצאות משפט.