ג'רסי נ' עיריית חולון

פסק דין

1.המערער הגיש ביום 30.11.11 ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לעניינים מקומיים מיום 6.10.10.

כתב האישום בת"פ 1152/07 ייחס למערער הפרת צווי בית משפט להריסת תוספת בנייה בעורף מבנה מגורים – קוטג', סככה מקונסטרוקציית ברזל וגג רעפים ועץ ומהלך מדרכות מתכת חיצוני למבנה המוביל לדלת כניסה אל הקומה העליונה אשר נבנתה על גג הקוטג' ללא היתר.

בגזר הדין נגזרו על המערער העונשים הבאים:

א.3 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים החל מיום 1.7.11 והתנאי הוא שלא יעבור עבירה שעניינה הפרת צו בית משפט.

ב.קנס בסך 10,000 ₪, אשר מהווה הפעלה של התחייבות להמנע מעבירה בסכום זה שהוטלה על הנאשם בתיק 547/06, או 3 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בפריסה חריגה של 30 תשלומים חודשיים שווים ורצופים. תשלום ראשון עד ליום 15.7.11 וב-15 לכל חודש שלאחר מכן עד לגמר תשלום הקנס. לא ישולם תשלום במועדו, תעמוד יתרת הקנס לפרעון מיידי.

ג.כמו-כן הורה ביהמ"ש למשטרת ישראל לסייע לנאשם בביצוע צו בית המשפט שבהפרתו הורשע (ושהוטל במסגרת תיקי בימ"ש 103+108/96), וזאת תוך 30 יום מהמועד שבו הנאשם יפנה בעניין, ישירות או באמצעות עורך דינו, למשטרה.

ביהמ"ש התחשב בנסיבותיו האישיות של המערער והורה על פריסת סכום הקנס לתשלומים רבים; מעבר למקובל.

2.המערער טען כי לא הגיש ערעור במועד; כיוון שהוא היה במאסר ולא יכל להגיש ערעור.

עוד טען; כי ביום 24.4.10 (כ-6 חודשים לפני שניתן פסה"ד של בימ"ש קמא), הייתה לו תאונה בכלא, מצבו הרפואי קשה וכך גם מצבו הכלכלי.

המערער מציין כי הוא שוחרר מהכלא ביום 26.3.11 והיה כלוא שם החל מיום 3.3.2010.

בקשתו בערעור היא לבטל את הקנס, וזאת כיוון שאין לו אפשרות לשלם אותו והוא מבקש להפעיל כלפיו את מידת הרחמים.

3.ב"כ המשיבה מבקש לדחות את הערעור; אשר לא צורפה אליו בקשה להארכת מועד. מציין כי הערעור הוגש באיחור ניכר מבלי שהוצג "טעם ממשי המניח את הדעת" לאי הגשת הערעור במועד; מה עוד שהערעור לא כולל נימוקים מהם עולה כי פסה"ד שגוי.

4.בהחלטתי מיום 11.12.11 קבעתי כי נראה לכאורה; שיש לדחות על הסף את הערעור אשר הוגש באיחור ניכר על הסף; ואיפשרתי לפנים משורת הדין למערער להגיש לתגובת המשיבה בתוך 7 ימים מקבלת ההחלטה.

ציינתי בהחלטתי כי "בהיעדר תגובה – יימחק הערעור".

5.משהוגש הערעור באיחור ניכר; אני מורה על מחיקתו.

המערער מאשר כי הוא שוחרר מהכלא ביום 26.3.11; ולמרות זאת בחר להגיש ערעור על פסק דין מיום 6.10.2010 רק ביום 30.11.11; מבלי שהצביע על טעם ממשי למחדל זה.

הרי לפחות חצי שנה לפני שהגיש את הערעור; הנימוק ולפיו "אינו יכול להגיש ערעור כשהוא בכלא" כבר לא רלוונטי, גם תאונה אשר עבר בחודש אפריל 2010 לא הייתה רלוונטית ובימ"ש קמא התחשב בעת גזירת העונש בנסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם.

לא מצאתי כי קיימת למערער טענות לגופו של עניין ביחס לטעויות שנפלו בפסק דינו של בימ"ש קמא. הוא אינו טוען כי נפלו טעויות עובדתיות או משפטיות בפסק הדין שעליו הוא מערער; אלא מבקש להפעיל את מידת הרחמים כלפיו.

6.בשים לב לאיחור הניכר בהגשת הערעור, ובשים לב לכך שבנימוקי המערער אין טענות המצדיקות התערבות ערכאת ערעור בפסק דינו של בימ"ש קמא, הריני מורה על מחיקת הערעור.