פסק דין
בפני תביעה ותביעה שכנגד.
התובע השכיר נכס לנתבעים. לטענתו של התובע הסתירו הנתבעים מהתובע כי הם מפעילים עסק של קוסמטיקה באחד מחדרי הדירה ולאחר שגילה את הענין, ביקש לסיים את ההתקשרות בין הצדדים. הדירה לטענתו של התובע הושארה לא מסוידת ועם נזקים, התובע הגיש איפוא תביעה כספית על סך של 19,000 ₪.
הנתבעים/התובעים שכנגד מצידם טענו, כי מעולם לא הסתירו את העובדה כי הם מנהלים עסק של קוסמטיקה מתוך הנכס וכי הדבר מצא את ביטויו בזכרון דברים מפורש שנחתם בענין ואשר צורף על ידם בכתב הגנתם כאשר על אותו זכרון דברים חתום צביקה פוגל שהיה המיופה כוח או המייצג את התובע שהינו תושב חוץ ו/או מתגורר גם בארץ במקום אחר.
מר צביקה פוגל העיד בבית המשפט ועדותו נשמעה אמינה, לפיה הוא אכן חתם בשמו של התובע מישל ג'רמיני, על כך שהתובעים יוכלו להפעיל עסק של קוסמטיקה ומשכך אני דוחה את טענתו זו של התובע.
אציין בנוסף כי לא סביר בעיני שהנתבעים/התובעים שכנגד ישהו פרק זמן של כמעט 3 שנים בנכס שהם מפעילים בין השאר עסק של קוסמטיקה והתובע או מי מטעמו לא יודע על כך דבר וחצי דבר, הדבר אינו סביר ולאור קיומו של זכרון דברים בכתב ועדותו של מר צביקה פוגל אני דוחה טענתו זו של התובע.
הנתבעים הגישו תביעה כספית על 10,000 ₪, הלכה למעשה מבטאת התביעה הכספית טענה להוצאות שנגרמו להם בעקבות הפניה לעורך דין על מנת שינסח מכתב ועל מנת שיבוא בדברים עם עורכי הדין או מיופה הכוח של התובע (בעלות של 2,000 ₪) וכן טענה לעוגמת נפש והוצאות נוספות.
משנתקבלה עמדתם כי לא הסתירו את עובדת היותם מפעילי עסק בדירה, לכאורה, מגיע להם פיצוי כספי או שיפוי בגין הוצאות שהוציאו על מנת להדוף טענה זו.
עם זאת, חלקה השני של תביעת התובע שעליה גם העיד מתווך בשם אבי בן שושן, שלא היה שותף כלל להליך השכרת הדירה וזכרון הדברים (אשר נעשה על ידי מר צביקה פוגל כאמור) ולפיה נמסרה הדירה שהיא לא צבועה ונגרמו בה נזקים תוך צירוף תמונות המתייחסות לנזקים אלה, אשר מר דוד העריך בסכום של 10,000 ₪.
כאן המקום לציין כי לכתב התביעה צירף התובע מסמך חתום על ידי קבלן צבע, מוחמד פאעור, אשר לא העיד בבית המשפט ואשר נתן הצעת מחיר מיום 22.10.08. על פי הצעת מחיר זו, צביעת הדירה כולל שפכטל וכולל ציוד כללי וסתימת חורים עתידה לעלות 7,000 ₪ וכן התייחסות לנזקים שונים שחלקם נחזים בתמונות אותם הציג מר דוד, המתייחסות לזכוכיות שבורות, תיקוני דלת, ביצוע עבודות נגרות ובמיוחד תיקון שיש במטבח, בעלות של 2,500 ₪.
הנתבעים מצידם לא הכחישו כי בניגוד להסכם לא השאירו את הדירה צבועה. הם התכחשו עם זאת לנזקים הנטענים וטענו כי הנזק לשיש במטבח היה קיים עוד כשנכנסו ולמעשה הודבק בלבד השיש אשר כפי הנראה ההדבקה לא החזיקה. יש לציין כי גם בכתב הגנתם וגם בתביעה שכנגד הם צירפו קבלות של בעלי מקצוע שהם עצמם פנו אליהם לצורך ביצוע תיקונים, תיקונים שלכאורה האחריות לגביהם היתה על בעל הבית התובע, ומשכך טענו יש לשפות אותם ו/או לקזז אותם בגין תיקונים אלה.
מדובר בשיפוץ ארון + מטבח +החלפת סירים בעלות של 600 ₪ למשל, עוד צירפו הצעת מחיר לגבי סיוד וסתימת חורים וביצוע פעולות נוספות בעלות של 2,000 ₪ לא כולל מע"מ של הקבלן נעמה אמיל מיום 10.11.08.
אני סבור שחלק זה של התביעה של התובע להתקבל בחלקו ותוך קיזוז. הוכח לי כי הדירה לא נצבעה בהתאם לחוזה, כאשר נמסרה לתובע וכן כפי הנראה היו בדירה תיקונים כאלה או אחרים, בענין הזה יש לי שתי הצעות מחיר סותרות, האחת של התובע ב-7,000 ₪ והאחרת של הנתבעים
ב-2,000 ₪, אני אעמיד לצורך הענין את הסכום על סך של 3,500 ₪ בגין סיוד הדירה כולה, תיקוני שפכטל וכן תיקונים בקירות.
לענין נזקים נוספים, אני אכיר בסכום נוסף של 1,500 ₪, סכום גלובלי כולל תיקון השיש ובהתייחס גם לקיזוזים שלקחתי בחשבון ביחס להוצאות שנגרמו לנתבעים במהלך השהיה בדירה.
הפועל היוצא הוא סכום של 5,000 ₪ שיש לפסוק לטובת התובע, לאור העובדה שעמדתם של הנתבעים התקבלו לענין טענתם כי התובע ידע על קיומו של עסק בדירה אני מקזז מהסכום האמור סך של 2,000 ₪ אשר הם שילמו לעו"ד רוזנר במסגרת הוצאות על מנת להדוף את טענתו זו של התובע.
מכל המקובץ דלעיל, הכרעת בית המשפט היא כדלקמן:
הנתבעים ישלמו לתובע סך של 3,000 ₪ בצירוף של 250 ₪ הוצאות משפט הכוללות אגרה, סכום זה ישלמו הנתבעים לתובע תוך 30 יום שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
בקופת בית המשפט הפקידו הצדדים סכומי כסף כדלקמן:
משפחת שיטרית הנתבעים סך של 500 ₪ בגין העדתם של בני הזוג פוגל, אני מאשר 300 ₪, אשר יש לשלוח לבני הזוג פוגל ו-200 ₪ מתוך הסכום האמור יש לשלוח למתווך אבי בן שושן, אשר הוזמן על ידי הנתבע לעדות וזאת לאחר שנתקבלה התביעה ונדחתה התביעה שכנגד.
