ג'רה נ' דקה

פסק דין

התובע והנתבע נסעו זה אחרי זה, בשעת חשיכה, בכביש דו סטרי, צר למדי, המפריד בין בקה לג'ת.

הנתבע נסע ראשון והתובע אחריו, והתובע טוען כי הנתבע בלם ועצר בפתאומיות ובשלב מסוים החליט התובע לעקוף את רכב הנתבע, ובתוך כדי עקיפה שמע את הנתבע צועק עליו והחל להשתולל בנהיגתו, עד שפגע ברכב התובע מצד ימין, והצמיד אותו לעמוד חשמל בשוליים השמאליים של הכביש.

הנתבע, שהוא גם תובע שכנגד, אומנם המשיך בנסיעה, אך כעבור זמן קצר, עוד באותו ערב, נפגשו השניים, ודיברו ביניהם, עובדה שהתובע מאשר אותה, אך איננה מופיעה בכתב התביעה שלו.

יתרה מזו, הדגיש התובע בכתב התביעה כי הנתבע ברח ממקום אירוע התאונה, ובבית המשפט טען תחילה כי מצא את הנתבע אחרי שלושה ארבעה ימים, ובהמשך כאמור אישר כי עוד באותו ערב נסע אחרי הנתבע עד לבית ההורים שלו, ואז גם התברר שיש להם מכרים משותפים.

הנתבע נסע במכוניתו עם שני ילדיו הקטינים ולטענתו נסע התובע אחריו במרחק קצר מאד, וסנוור אותו.

הנתבע אותת באורות אזהרה אך התובע נצמד למכוניתו יותר, באופן שהמשיך להפריע לו.

בבית המשפט התברר מפי השניים, כי הנתבע עצר את מכוניתו, וניגש לתובע ודיבר איתו, ולאחר מכן חזר והמשיך בנסיעה, אך המטרד לא חלף, ואז יצא התובע לעקיפה בקטע כביש ששדה הראיה בו די מוגבל, בנוסף למגבלות הנוספות שכמעט ואינן מאפשרות עקיפה.

במהלך העקיפה, המסוכנת, פגע התובע במכונית הנתבע ולאחר מכן פגע בעמוד החשמל המוצב בשולי הדרך השמאליים.

הנתבע טוען כי הוא מעולם לא הציע לשלם את נזקי הרכב של התובע, אלא שבעקבות הבנה שהושגה בין הצדדים בזמנו, הוסכם כי כל אחד מהם יתקן את נזקיו על חשבונו.

משהחליט התובע לתבוע אותו, בניגוד להסכמה הזו, הגישו תביעה שכנגד.

הנני מקבלת את גרסת הנתבע רושדי, וקובעת כי התובע גרה, אכן הפריע לו כיוון שנסע צמוד אליו, וגרם לסנוורו.

רושדי עצר כדי לבקש מגרה שלא יסכן אותו ותחת זאת החליט גרה לעקוף את רושדי עקיפה מסוכנת מאד, שהיא זו שהביאה לגרם הנזקים לשתי המכוניות.

הנני דוחה איפא את התביעה של גרה, ומקבלת את התביעה שכנגד של רושדי ומחייבת את גרה לשלם לרושדי סך 6540 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מאוגוסט 2008 ועד ליום הפירעון, ועוד 400 ₪ הוצאות בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד ליום הפירעון.

ניתן היום, ט' ניסן תש"ע, 24 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.