ג'קי ביטון ליין בע"מ נ' ארד ואח'

פסק דין

בפני תובענה כספית על סך 92,785.55 ₪ אשר עניינה כספים אשר הועברו על ידי התובעת לנתבע 1.

התובעת היא חברה אשר עיסוקה, בין היתר, בשילוח והובלה בינלאומיים. נתבע 1 ונתבע 2 ביקשו לעבוד כסוכני מכירות עצמאיים עבור התובעת.

ביום 1.11.2008 התקשרו התובעת ונתבע 2 בהסכם, על פיו נתבע 2 ישמש כקבלן משנה עצמאי של התובעת ויגייס לקוחות חדשים עבורה כסוכן מכירות מטעמה. ביום 12.11.2008, התקשרה התובעת עם נתבע 1 בהסכם, על פיו נתבע 1 ישמש כקבלן משנה עצמאי של התובעת ויגייס לקוחות חדשים עבורה כסוכן מכירות מטעמה.

עוד הוסכם, כי התובעת תעביר לנתבע 1 סך של 90,000 ₪. על הסכם זה, חתום גם נתבע 2.

על פי נספח אשר צורף להסכם ועליו חתמו הן התובעת והן נתבע 1, החזר הסכום ייעשה באמצעות קיזוז מהעמלות החודשיות להן יהיה זכאי נתבע 1 כאשר נקבע, כי "בכל מקרה התשלומים יחשבו כהלוואה אשר איל [נתבע 1] מתחייב להחזיר אם דרך הרווחים ו/או כל דרך אחרת" (סעיף 3).

עוד הוסכם באותו נספח, כי "אייל [נתבע 1] מבקש ומצהיר שכל התשלומים הכספיים בגין חוזה זה, וכן כל חובותיו הכספיות בגין חוזה זה ישולמו או יקוזזו מול רן אופיר "אופיר לוגיסטיקה" [נתבע 2]".

על פי טענת התובעת, נתבע 1 צבר עמלות בסך של 5,000 ₪ בלבד, עד שהפסיק את ההתקשרות באופן חד-צדדי ונעלם.

על פי טענת התובעת, הנתבעים חייבים יחד ולחוד סך של 92,785.55 ₪, שהוא יתרת ההלוואה שקיבל נתבע 1 בניכוי העמלות שקיבל בגין השירותים שמכר, ובתוספת סך של 7,785.55 ₪ עבור חשבון הטלפון שהתובעת שילמה עבור נתבע 1.

על פי גרסת נתבע 1, לאחר שנתבע 2 פוטר מעבודתו בחברה בה היו מועסקים הנתבעים, פנה אליו נתבע 2 בהצעה לחבור אליו ולעבוד אצלו בעסק חדש אותו הוא מתכנן לייסד ולפתוח. סוכם, כי לצורך מימון ראשית הפעילות המשותפת של העסק, ייטול העסק הלוואה, אשר תוחזר ותקוזז מהרווח העתידי של העסק מפעילותו עבור התובעת.

בין נתבע 1 לנתבע 2 סוכם, כי כל ההתנהלות העסקית והפיננסית של העסק מול התובעת, תתנהל מבחינה חשבונאית באמצעות העסק, ואילו נתבע 1 יקבל את שכרו מהעסק כנגד חשבונית.

על פי טענת נתבע 1, מעולם לא קיבל סכום כסף כלשהו כהלוואה מהתובעת, או כל סכום אחר, לא קיבל כל תקבול עבור פעילותו וככל שהתקבלו סכומים כלשהם עבור פעילותו עבור התובעת, הם התקבלו על ידי העסק ולאחר התחשבנות ככל שהייתה בין נתבע 2 לתובעת. על פי טענת נתבע 1 כל התנהלות כספית שהייתה הייתה בין נתבע 2 לתובעת והוא לא היה חלק ממנה.

על פי גרסת נתבע 2, בהתאם לבקשת התובעת ונתבע 1, הסכים נתבע 2, כי שכרו של נתבע 1 אשר ישולם על ידי התובעת, יועבר לחשבונו שלו והוא יעביר באופן מלא שכר זה לידי נתבע 1.

לטענת נתבע 2, הוא שימש "צינור" בלבד לצורך העברת כספים מהתובעת לנתבע 1 והעביר את מלוא הסכומים אשר הועברו על ידי התובעת לנתבע 1.

לטענת נתבע 2, הוא משלם לתובעת מדי חודש, בהתאם לסיכום אשר נערך בינו לבינה, תשלומים בגין יתרת הלוואה שקיבל מהתובעת באופן אישי, במנותק מההתקשרות בין נתבע 1 לתובעת.

דיון

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחומר הראיות ולאחר ששמעתי את חקירות הצדדים שוכנעתי, כי דין התובענה ביחס לנתבע 1 להתקבל במלואה.

מחומר הראיות עולה בבירור התמונה הבאה: בתאריכים שונים חתמו הנתבעים על הסכם על פיו, יקבל כל אחד מהם מקדמה מהתובעת וישיב את סכום המקדמה באמצעות תקבולים עבור פועלם למען התובעת. נתבע 1 חתם על הסכם עם התובעת על פיו, הנתבעת תעביר לידיו כהלוואה או כמקדמה סך של 90,000 ₪ אותם התחייב להחזיר.

נתבע 1 חתם באופן מפורש על ההסכם ועל הנספח על פיו, עליו להשיב בעצמו את הכספים אותם קיבל וכך נקבע בסעיף 3 לנספח - "בכל מקרה התשלומים יחשבו כהלוואה אשר אייל [נתבע 1] מתחייב להחזיר אם דרך הרווחים ו/או כל דרך אחרת". בסעיף 4 להסכם נקבע, כי "אייל [נתבע 1] מבקש ומצהיר שכל התשלומים הכספיים בגין חוזה זה, וכן כל חובותיו הכספיות בגין חוזה זה ישולמו או יקוזזו מול רן אופיר "אופיר לוגיסטיקה".

משמעות הדברים היא, כי נתבע 1 התחייב באופן אישי ומפורש להשיב את הכספים אותם קיבל ככל שהעמלות להן יהיה זכאי לא יכסו את ההלוואה.