אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ג'מבר נ' -חברת קווים-

ג'מבר נ' -חברת קווים-

תאריך פרסום : 12/04/2011 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות עפולה
21353-05-10
07/04/2011
בפני השופט:
שאדן נאשף-אבו אחמד

- נגד -
התובע:
אור ג'מבר
הנתבע:
נהג-מתי גרכד -חברת קווים-
פסק-דין

פסק דין

בפניי תביעה כספית ע"ס 31,200 ₪ ובה עותרת התובעת לחיוב הנתבעת בתשלום פיצויים בגין יחס פוגעני שהפגין כלפיה נהג אוטובוס המועסק בשירותיה של הנתבעת.

על-פי הנטען בכתב התביעה, ביום 11.05.2011 נסעה התובעת עם אחיה באוטובוס (קו מס' 10) שמפעילה הנתבעת מעפולה עילית לתחנה המרכזית. לדבריה, במהלך הנסיעה נעצר האוטובוס בפני פקק תנועה למשך 10 דקות. עקב כך, פנתה התובעת אל נהג האוטובוס וביקשה ממנו לפתוח את הדלתות ולאפשר לה ולאחיה לרדת מן האוטובוס. לטענתה, החל נהג האוטובוס לצעוק עליה ולקלל אותה. התובעת דרשה מהנהג למסור לה את פרטיו על מנת להתלונן עליו בפני הגורמים האחראים בנתבעת, והלה סירב. עוד טוענת התובעת, כי נהג האוטובוס אף פגע באחיה, שעה שסגר עליו את דלת האוטובוס. לאור השתלשלות האירועים הנ"ל פנתה התובעת ביום 12.05.2010 אל הנתבעת בתלונה כנגד נהג האוטובוס בגין מעשיו כמפורט מעלה, ואף הגישה נגדו תלונה במשטרה בגין תקיפת אחיה (מכתב התלונה מיום 12.05.2010 ואישור בדבר הגשת תלונה במשטרה צורפו כנספחים לכתב התביעה).

כאמור, בגדר התביעה הנדונה מבקשת התובעת לפצותה בגין יחסו הפוגעני, המזלזל והמשפיל בעיני הבריות של נהג האוטובוס.

לנתבעת גרסה שונה לחלוטין.

לטענתה, התובעת אכן נסעה במועד הנקוב באוטובוס קו 10 אותו מפעילה הנתבעת מעפולה עילית לתחנה המרכזית. מבירור שנערך עם נהג האוטובוס נשוא התביעה עולה, כי כאשר הגיע לרחוב הנשיא בעפולה היה פקק תנועה בשל עבודות תשתית בעיר. התובעת שהבחינה באוטובוס שנסע מלפנים ואשר הוריד נוסעים באמצע הכביש ולא בתחנה, קמה באמצע הנסיעה וביקשה מהנהג לפתוח לה את הדלת על מנת לרדת מהאוטובוס. הנהג הבהיר לתובעת, כי קיים איסור מוחלט להורדת נוסעים שלא בתחנת אוטובוס ולכן אין באפשרותו לפתוח את הדלת על מנת שתרד. בעקבות סירובו של הנהג לאפשר לה לרדת באמצע הכביש, החלה התובעת לקלל את הנהג. כאשר הגיע האוטובוס לתחנת הורדה בכיכר העצמאות עצר הנהג ופתח את הדלתות להוריד נוסעים, אולם התובעת החליטה לא לרדת מהאוטובוס, תפסה ביד את אחיה שהחל כבר בירידה ומשכה אותו פנימה על מנת להמשיך עמה את הנסיעה לתחנה המרכזית. התובעת ואחיה התווכחו ביניהם ועיכבו את המשך הנסיעה ולכן הודיע להם הנהג שבכוונתו לסגור את הדלתות ולהמשיך בנסיעה. לטענת הנהג, במשך כל הנסיעה עד התחנה המרכזית הטרידה אותו התובעת והפריעה לו לבצע את עבודתו. היא עמדה לידו, הסתירה את שדה הראיה, צילמה אותו בטלפון וקיללה אותו. כאשר הגיע הנהג לתחנה המרכזית דרשה התובעת לקבל את פרטיו, על כן הוא מסר לה את שמו ומספר הרכב.

עוד הדגישה הנתבעת, בכתב הגנתה, כי היא מקפידה על מתן שירות אדיב ומסור לציבור הנוסעים ומקיימת את חובותיה ביעילות ובמקצועיות. עוד נטען, כי הפיצוי אותו דורשת התובעת הינו מוגזם ומופרז וכי התובעת לא השכילה להוכיח את סכום הפיצוי הנתבע על ידה.

בדיון שנערך בפניי העידה התובעת ואחיה אשר אישר, למעשה, את גרסתה באשר להשתלשלות האירועים כפי שתוארו על ידה בכתב התביעה. מטעם הנתבעת – העיד נהג האוטובוס, מר מתין גלחד, ונציג הנתבעת, מר מויאל דוד.

בעדותם בפניי, חזרו התובעת והנהג, איש איש, על גרסתו באשר לאירוע נשוא התובענה.

מר מויאל טען בעדותו בפניי, כי בעקבות קבלת תלונתה של התובעת נערך בירור מקיף עם הנהג אודות האירוע הנטען, ממנו עולה כי הנהג פעל כשורה בנסיבות העניין. עוד נטען, כי בוצע תחקור עדי ראייה לאירוע אשר תמכו בגרסת הנהג. לטענת הנתבעת, התובעת הזדרזה בהגשת תביעתה ולא המתינה עד לאחר קבלת תוצאות הבירור (כתב התביעה הוגש באותו יום בו נשלח מכתב התלונה).

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, את עדויותיהם, אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לדחות את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

הגם שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". הנטל שחל על תובע, בהקשר זה, הינו להוכחת העובדות המשמשות בסיס לתביעתו.

בענייננו, שוכנעתי כי לא עלה בידי התובעת להרים את הנטל ולהוכיח את תביעתה במידה הנדרשת. לפניי מונחות גרסאות עובדתיות קוטביות לגמרי באשר לאירוע שהתרחש, כאשר לא מצאתי טעם להעדיף עדות אחת על פני רעותה. עדותה של התובעת, בהקשר זה, הינה עדות בעל דין יחידה על כל המשתמע מכך, שלא מצאתי לה אישוש בחומר ראייתי כלשהו. אמנם, נשמעה בפניי עדותו של אחיה של התובעת, אולם אין בעדות זו, לבדה, כדי להועיל לתובעת. מדובר בעד שהינו בעל אינטרס אישי בתוצאות המשפט, וככזה לא אוכל להסתמך על עדותו ולקבוע ממצאים על פיה.

לאור כל המקובץ לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.

לאחר ששקלתי ולפנים משורת הדין, החלטתי שלא לעשות צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ג' ניסן תשע"א, 07 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ