ג'מאל עבד אל מסארווה נ' רביע מוחמד אבראהים ואח'

החלטה

1.תיק זה קבוע בפני להוכחות ועל כן עיינתי בו. עיון זה העלה כי טרם ניתנה החלטה בבקשת המבקשת, היא הנתבעת 2, לדחות את מועד העיון בדו"ח החוקר שהוגש מטעמה.

2.הליך זה נסב על תביעה לפיצוי נזקי רכוש אשר נגרמו למשיב 1, הוא התובע, בגין תאונת דרכים מיום 9.1.2002 (להלן: "האירוע"). באירוע היו מעורבים רכבו של התובע בעת שנהג בו צד שלישי וכן רכב נוסף שלגביו נטען בכתב-התביעה כי הוא מצוי בבעלות המשיב 2 ומבוטח על-ידי המבקשת. שאלת הבעלות ברכב הנוסף, זהות המבוטח וזיקתו למשיב 2 וכן קיומו של כיסוי ביטוחי אצל המבקשת לרכב הנוסף שנויים במחלוקת.

3.ניסיון לאתר ולזמן צדדים שלישיים שיש בכוחם לכאורה לשפוך אור על המחלוקת הביטוחית האמורה לא צלח. מטעם זה ולאור טיבה של המחלוקת הועבר ההליך, שהוגש מלכתחילה כתובענה בסדר דין מהיר, למסלול של דיון בסדר דין רגיל.

4.על-פי החלטה קודמת הגישו התובע (הוא המשיב 1 דנן) וכן הנתבע 1 (המשיב 2 דנן) את עדויותיהם הראשיות בתצהירים. בהחלטה מיום 22.2.2009 הורה כב' השופט שרעבי כי המבקשת, שהינה גם צד שלישי בהליך זה, תגיש תצהירי עדות ראשית מטעמה תוך 30 יום.

5.תצהיר מטעם המבקשת טרם הוגש בשל כך שטרם הוכרעה בקשתה של המבקשת לדחות את המועד לעיון בדו"ח החוקר המוחזק בידה ואשר נערך בקשר עם הגנתה בהליך זה. בקשתה של המבקשת לדחות את מועד הגשת דו"ח החוקר נסמכת על שתי טענות. ראשית, נטען כי אי-גילויו של דו"ח החוקר נחוץ על מנת שהתובע והנתבע 1 לא יתאמו ולא ישנו גרסתם במטרה להשיב על האמור בדו"ח החקירה. שנית, נטען כי אם ייוודע לצדדים האחרים בהליך זה תוכנו של דו"ח החקירה, אזי יוכלו צדדים אלה להיערך לכיוון החקירה של המבקשת באופן שיקשה על האחרונה לנהל את פרשת הגנתה.

6.התובע מתנגד לדחיית המועד להגשת תצהיר החוקר מטעם המבקשת, ואילו הנתבע 1 לא השיב לבקשה.

7.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים שהוגשו בכתב בסוגיה זו, מצאתי כי אין מקום לדחות את מועד הגשתו של תצהיר החוקר מטעם המבקשת בהליך זה עד לאחר תום פרשת התביעה, לא כל שכן עד לאחר שיובאו ראיות מטעמו של הנתבע 1. הן עדויות התובע ועדיו והן עדויות הנתבע 1 כבר הוגשו בתצהירים והן מצויות בפני בית-המשפט ובפני המבקשת. הסוגיה הביטוחית השנויה במחלוקת ידועה וגלויה, לרבות טענתה של המבקשת כי המבוטח בהתייחס לרכב הנוסף והנתבע 1 – לאו חד הם. משהוגשו תצהירי התובע ותצהיר הנתבע 1, הרי שגרסתם אף היא ידועה וגלויה וכל ניסיון לסטות מגרסה זו לנוכח האמור בתצהירו של החוקר מטעם המבקשת ייזקף לחובתו של משנה הגרסה.

8.הכלל שלאורו יש לנהל את ההליך המשפטי הוא כי ראוי לאפשר לבעלי-הדין "לשחק בקלפים גלויים", לבל יפתיע אחד מהם את יריבו בראייה בלתי-צפויה ובכך יכשיל את אותו בעל-דין שלא הייתה בידו אפשרות לבודקה ולהכין מבעוד מועד חומר ראיות לסתור. בית-המשפט מוסמך אומנם לסטות מן הכלל האמור אם הוא סבור שעיון במסמכים בשלב מוקדם עשוי להביא את התובע לשיבוש ראיותיו ולא יסייע לחשיפת האמת, אך עליו לשקול לעניין זה את טיבה של המחלוקת השנויה בין הצדדים ואת כלל נסיבות העניין [בר"ע 4249/98 סוויסה נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(1) 515]. יישומם של כללים אלה בנסיבות המקרה דנן מצדיק את הגשתו של תצהיר החוקר מטעם המבקשת באופן מיידי, לעת הזו ובטרם יישמעו ראיות הצדדים.

9.עם זאת, ובהביאי בחשבון שיקוליי את הטעמים שעל-יסודם הוגשה הבקשה לדחיית מועד הגשתו של תצהיר החוקר מטעם המבקשת, אני מורה כי עדויות הצדדים שתשמענה בגדרו של הליך זה הן העדויות שהוגשו בתצהירים ולא תותר הבאתם של עדים נוספים שלא נתנו תצהיר. בכך יהא כדי לאזן את חששה של המבקשת כי ייערך תיאום גרסאות ושיבוש ראיות לאור האמור בדו"ח החוקר. מאחר שניסיון שנעשה לאתר עדים רלבנטיים נוספים לא צלח, לא יהא בכך כדי לפגוע בזכותם של התובע והנתבע 1 להביא ראיותיהם בהליך דנן ולהוכיח גרסתם.

10.לאור האמור לעיל תגיש המבקשת תצהירי עדות ראשית מטעמה, לרבות תצהיר חוקר, עד יום 18.2.2010.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ג' שבט תש"ע, 18 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.