גרפי נ' מטה אשר ואח'

פסק דין

רקע כללי

1.מר אלי גרפי (להלן – "התובע") הינו בעל הכשרה של מציל ים.

התובע שימש כמציל בחופי הים שבשליטת המועצה האזורית "מטה אשר" (להלן "המועצה" או "הנתבעת 1") בעונות הרחצה 2006-2008.

בעונת הרחצה בשנת 2006 עבד בחוף "שבי ציון" ובחלק מעונת הרחצה בשנת 2007 עבד כמציל ים בחוף "בצת". בשנים אלו שכרו שולם על ידי חברת "ענבל שירותי בריכה- אלון" (להלן "חב' ענבל" או "הנתבעת 2") .

בעונת הרחצה בשנת 2008 המשיך התובע לעבוד בחוף "בצת" ושכרו לעונה זו שולם ע"י חברת "החוף י.צ.ע.ד. ניהול חופים בע"מ" ( להלן "חב' יצעד" או "הנתבעת 3").

כעובד חברת ענבל שולם לתובע שכר שעתי של 23 ₪ לשעה, לרבות תשלום עבור שעות נוספות והחזר בגין הוצאות נסיעה. כעובד חברת יצעד קיבל התובע שכר חודשי גלובאלי בסך 9,700 ₪ בתוספת החזרי נסיעות.

לאחר שהסתיימה עונת הרחצה בשנת 2008, לא זומן התובע לעבודה בעונת הרחצה הבאה.

לטענת התובע, בכל תקופת העסקתו לעיל הוא היה למעשה עובד המועצה האזורית מטה אשר וזכאי לשכר וזכויות על פי ההסכם הקיבוצי הכללי בדבר תנאי עבודתם של מצילי הים בין מרכז השלטון המקומי לבין הסתדרות הפקידים עובדי המינהל והשירותים וארגון המצילים הארצי, אשר חל לטענתו על המועצה.

2.תחילתו של ההליך בתביעה הצהרתית כי התובע הוא מציל קבוע במועצה והוא זכאי לזכויות על פי ההסכם הקיבוצי כמציל "דור ב'".

ביום 2/11/09 הגיש התובע בקשה למתן סעד זמני בה התבקש כי בית הדין יורה לנתבעים, או למי מהם, להמשיך ולהעסיקו מיידית, ולחילופין, בעונת הרחצה הקרובה ואילך, בהתאם לתנאי ההסכם הקיבוצי. בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 10/11/09, ובר"ע שהוגשה עליה לבית הדין הארצי (בר"ע 661/09) נדחתה אף היא.

בהמשך הגיש התובע כתב תביעה מתוקן ובו דרישה גם לסעד כספי בגין הפרשי שכר המגיעים לו, לטענתו, בהתאם להסכם הקיבוצי.

3.המועצה הינה מועצה אזורית אשר נכונה כדין מכוח פקודת המועצות המקומיות (נוסח חדש) ואשר חלות עליה הוראות צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח- 1958.

בשליטת המועצה חברה כלכלית "מטה אשר ייזום ופיתוח פרויקטים בע"מ" (להלן "החברה הכלכלית") אשר משמשת כזרוע ביצועית של המועצה בעניינים שונים.

בכתב הגנתה, כפרה המועצה בקיומם של יחסי עובד מעביד בינה לבין התובע.

לטענתה, ביצעה מיקור חוץ אותנטי של שירותים - הפעלת חופי הרחצה המוכרזים שבתחומה, והתובע כלל אינו עובד שלה.

עוד טענה, כי גם אם היו קיימים בינה לבין התובע יחסי עובד מעביד, הרי שהתובע אינו זכאי לתנאי העסקה הנטענים על ידו או להחלת ההסכם הקיבוצי על תנאי העסקתו שכן ההסכם אינו חל עליה.

המועצה הכחישה זכאות התובע לתשלום כלשהו או לקבלת קביעות אצלה.

4.הנתבעת 2 –חב' ענבל- הינה חברה לשירותי הצלה, ניהול בתי ספר לשחייה ובית ספר להכשרת מצילים.

לטענת חב' ענבל, התביעה כנגדה נעדרת יריבות או עילה. התובע עבד אצלה בשנים 2006-2007 בלבד וסיים את עבודתו מרצונו. לטענתה, כל זכויותיו הסוציאליות של המבקש בתקופת עבודתו אצלה, שולמו לו.