גרסטנר נ' שמחון ואח'

פסק דין

התובע הינו הבעלים של רכב פרטי מסוג "טויוטה" (להלן "רכב התובע"). התובע טוען שרכבו נפגע ממשאית שבה נהג הנתבע 1 (להלן "המשאית") ונגרמו לו נזקים. הנתבעת 2 היא המעביד של הנתבע 1 והמשאית שבה נהג הנתבע 1 נמצאת בבעלותה. הנתבעת 3 היא המבטחת של המשאית. מכאן התביעה לפצות את התובע על הנזקים שנגרמו לרכבו.

התובע העיד בפני וטען שנסע ברחוב חד סיטרי בעיר בני ברק. בצד השמאלי לכיוון נסיעתו עמדו שתי משאיות, אחת אחרי השניה. התובע התקדם עם רכבו ונעמד בין שתי המשאיות, וזאת בשל מלגזה שפרקה סחורה מהמשאית השנייה, מכיוון נסיעתו של התובע, וחסמה את נתיב נסיעתו. בשלב מסוים המשאית הראשונה, מבין שתי המשאיות, נסעה ימינה ופגעה בצידו השמאלי של רכב התובע (פרוט' עמ' 1 ש' 16 – עמ' 2 ש' 5).

מטעם הנתבעים העיד הנתבע 1 ואשר לטענתו מדובר ברחוב צר ושהמשאית שבה נהג היא משאית גדולה שתופסת את כל נתיב הנסיעה ברחוב ולא ניתן לעוקפה. במועד האירוע נשוא התביעה הוא נהג במשאית ומשמאלו עמדה משאית אחרת, ונתיב נסיעתו נחסם על ידי מלגזה שפרקה סחורה מהמשאית שעמדה משמאלו. לאחר שהמלגזה סיימה לפרוק סחורה, הטה את המשאית ימינה ושמע חבטה בצד ימין של המשאית. הנתבע 1 טען שלא ראה את רכב התובע מימינו, מאחר ולנהג של משאית אין שדה ראייה לראות את מה שמתחולל מתחת לגובה המראה הימנית שלו. לנתבע 1 לא היה הסבר לאופן קרות התאונה עם רכב התובע וכי להערכתו התובע ניסה לעקוף את המשאית מצד ימין בכך שעלה על המדרכה שמצד ימין. כמו כן, הנתבע 1 שלל שהמשאית שבה נהגה עמדה מאחורי המשאית שממנה המלגזה הורידה סחורה. הנתבע 1 עמד על כך שהמשאית שבה נהג היתה בנתיב הנסיעה של הרחוב שבו אירעה התאונה, ולא עמדה בצד שמאל של הרחוב כטענת התובע. (פרוט' עמ' 3 ש' 13 – 21, עמ' 4 ש' 3 – 5).

מדובר למעשה בגרסה מול גרסה. הנני מעדיף את גרסת התובע לאופן קרות התאונה על גרסת הנתבע 1, מכל הנימוקים שלהלן :

א.מיקום הפגיעה ברכב התובע (כנף אחורי שמאלי ודלת אחורית שמאלית) מתיישבים יותר עם גרסתו של התובע מאשר עם גרסת הנתבע 1;

ב.התובע והנתבע ציינו שמדובר ברחוב צר ולא ניתן לבצע בו עקיפה, דבר ששולל את גרסתו של הנתבע 1 לאופן קרות התאונה ;

ג.הנתבע 1 אישר שהטה את המשאית ימינה כאשר אין לו שדה ראייה לגבי האזור שצמוד לצידה הימני של המשאית בשל גובה המשאית וגובה המראה הימנית שלה מהאספלט, דבר שמתיישב עם חוסר זהירות של הנתבע 1 בשל נסיעה ימינה מבלי לוודא תחילה באם הדרך פנויה ;

ד.הנתבע 1 לא ידע לומר כיצד פגע ברכב התובע וטענתו שרכב התובע עלה על המדרכה שמצד ימין על מנת לעקוף את המשאית נאמרה כהשערה בלבד ולא כאמירה פוזיטיבית שכך היו פני הדברים.

לפיכך, התביעה מתקבלת. הנתבעים 1, 2, ו- 3, ביחד ולחוד, ישלמו לתובע את הסכומים הבאים :

א.5,832 ₪ עבור הנזקים לרכב התובע על פי חוות דעת שמאי

ב.2,397 ₪ עבור ירידת ערך של רכב התובע על פי חוות דעת שמאי

ג.720 ₪ עבור שכר טרחת שמאי

ד.כל הסכומים האמורים בסעיפים קטנים (א), (ב) ו- (ג) לעיל ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום עריכת חוות דעת שמאי ב- 20.9.10 ועד היום.

ה.1,200 ₪ עבור שכר טרחת עורך דין

ו.347 ₪ עבור אגרת בית משפט.

כל הסכומים שפורטו לעיל ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

זכות ערעור תוך 45 ימים.

המזכירות תעביר העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ח' אלול תשע"א, 07 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.