אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גרסטל ואח' נ' משרד עו"ד: עופר שרון

גרסטל ואח' נ' משרד עו"ד: עופר שרון

תאריך פרסום : 23/04/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
26361-11-11
19/04/2012
בפני השופט:
שמעון שר

- נגד -
התובע:
1. טד גרסטל
2. קנדי שוורץ

הנתבע:
עופר שרון

החלטה

לפני בקשת הנתבע לחיוב בתובעים בהפקדת ערובה להוצאות מכוח תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984. לטענת הנתבע עסקינן בתביעת סרק משוללת יסוד ומכיוון שהתובעים, תושבי איטליה ובעלי דרכון ארה"ב, יתקשה הוא בגביית הוצאותיו.

מטרות התקנה למנוע תביעות סרק ולהבטיח תשלום הוצאותיו של הנתבע, כאשר סבור בית-המשפט כי סיכויי הצלחת התביעה קלושים וכי לא יהא לו מהיכן לגבות את ההוצאות. מכיוון שאין להכביד יתר על המידה על מגישי תובענות ולהגביל את זכות הגישה לבית המשפט רק לבעלי אמצעים, יפעיל בית-המשפט שיקול דעתו בסבירות ובמתינות.

בית-המשפט ישתמש בסמכותו לפי תקנה 519(א) בעיקר בשני מקרים:

האחד, כאשר התובע הוא תושב חוץ ומשום כך יתקשה הנתבע לגבות את המגיע לו, אם יזכה בהוצאות, וכן אין בידיו נכסים בארץ שמהם הנתבע יוכל להיפרע. כלומר, בדרך-כלל יינתן צו המחייב תובע המתגורר בחוץ לארץ לתת ערובה, אלא אם יש לו רכוש בארץ.

השני, כאשר התובע לא המציא את מענו העדכני כנדרש לפי תקנה 9(2), או המציא מען לא נכון. בכך גילה לכאורה כוונה להכשיל את הנתבע בגביית ההוצאות.

לגבי תושבי חוץ חלים תקנות לביצוע אמנת האג בדבר הפרוצדורה האזרחית, התשי"ד – 1954, ותקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט – 1968, הפוטרות מערובה את אזרחי המדינות הקשורות באמנה.

לשון תקנה 29 לתקנות משנת 1954 מורה כדלקמן:

"תובע או מתערב, שהוא אזרח אחת המדינות בעלות האמנה ושמקום מושבו באחת מהן, לא יצווה עליו בית המשפט, שופט או רשם, מחמת היותו זר או מחמת שאין לו בישראל מקום מושב או מקום מגורים, ליתן בטחון או ערבון לפרעון הוצאות המשפט שהנתבע עלול להוציאן ושהתובע או המתערב עלולים להתחייב בהן כלפיו במשפט" (ההדגשות אינן במקור – ש' ש').

ד"ר יואל זוסמן בספרו "סדרי הדין האזרחי" מבאר:

רעיון האמנה הנ"ל, שלביצועה הותקנו התקנות, הוא לפטור את אזרחי המדינות שהצטרפו לאמנה ואף מתגוררים באחת המדינות האלה – בין במדינה שאזרחיה הם ובין במדינה אחרת בעלת האמנה – ממתן ערובה להוצאות משפט שהגישו במדינה בעלת האמנה, ותמורת הפטור האמור נמצאו סידורים המאפשרים פיצוי פסק דין המחייב תובע כזה בתשלום הוצאות המשפט בכל אתר ואתר".

(ההדגשות אינן במקור – ש'ש').

כך למשל, אם אזרח איטליה שהוא גם תושב הולנד מגיש תביעה בישראל (שלוש המדינות בעלות האמנה), הנתבע הישראלי יוכל לבצע את פסק ההוצאות הן באיטליה והן בהולנד. ביני לביני האם למד אני כי אזרח איטליה המתגורר למשל בקנדה (שאינה ממדינות האמנה) לא יוכל ליהנות מהפטור על-פי התקנה? לדידי לא, התנאים הם מצטברים, קרי אזרח ממדינות האמנה המתגורר במדינת אזרחותו, או המתגורר באחת ממדינות האמנה. הפרשנות המתקבלת עלי היא כי לא ניתן להתנות על תנאי האזרחות. ראה להלן:

"סדרי הדין האנגליים וסדרי הדין שלנו אינם תולים את החובה במתן הערובה באזרחות התובע, אלא במקום מגוריו שהוא בלבד משמש קנה מידה של ממש לענין הצורך לחייב את התובע במתן ערובה. תקנה 29 הנ"ל מורה, כי גם מקום מושבו של תובע המתגורר בחוץ לארץ לא ישמש עוד גורם לחייבו במתן ערובה, ובלבד שהיה אזרח של מדינה בעלת האמנה, שתבצע על יסוד ההדדיות המוסכמת באמנה את ספק ההוצאות הישראלי" (ההדגשה אינה במקור – ש'ש').

ראה ד"ר יואל זוסמן "סדרי הדין האזרחי" (מהדורה שביעית, 1995) 903-902.

בהמר' 789/60 ויליבלד האואר נ' ברקורק (ישראל) 1953 בע"מ (פסקים (מחוזיים) כ"ה נקבע כי תקנה 29 אינה שוללת את סמכותו של בית-משפט ישראלי לחייב, בנסיבות מתאימות, אזרח אחת המדינות שהן צד לאמנה, במתן ערובה לתשלום הוצאות. מטרת התקנה להשוות את מעמד התובע, אזרח מדינת האמנה, למעמדו של תובע ישראלי בעניין זה. העובדה שלאזרח מדינת האמנה אין רכוש בישראל, אינה מספיקה כדי לחייבו במתן הערובה והדבר תלוי הנסיבות כל מקרה ומקרה.

יחד עם זאת, ניתן להבחין כי ישנן פסיקות אשר דנו בתושבות, להבדיל מאזרחות התובע, אולם בנסיבות שונות מהמקרה שלפני.

בעע 1424/02 בבית הדין הארצי לעבודה, לא נעשתה האבחנה בין המונחים אזרח ותושב והסתפקו רק בדרישה לתושבות באחת המדינות בעלות האמנה:

"14. כשהעובד הוא תושב ישראל – ככלל לא תוטל על התובע חובת הפקדת ערובה, אלא במקרים החריגים והנדירים, בהם הנתבע מבקש הטלת הערובה, יוכיח כי התביעה שהוגשה נגדו מופרכת על פניה וכי לא יהיה לו מהיכן לגבות הוצאותיו.

15. כשהתובע הוא עובד זר – יברר בית הדין תחילה, אם הוא נמנה על תושבי מדינה החתומה על אמנת האג. נמצא כי כך הוא, יהיו שיקולי בית הדין דומים לאלה הנוהגים כלפי תובע שהוא תושב ישראל".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ