גרמן נ' ק.מ.י. - קומפלקס מזון ישראל בע"מ

פסק דין

1.התובעים הועסקו כמלצרים בבית הקפה "קפה לונדון" בנתניה (להלן: בית הקפה).

בתביעה שלפנינו שתי שאלות עובדתיות מרכזיות. האחת, מה היו נסיבות סיום עבודתם של התובעים, וכפועל יוצא מכך שאלת זכאותם לפיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ופיצוי בגין עגמת נפש ופיטורים שלא כדין.

השאלה השנייה העומדת לדיון היא מה היה היקף משרתם של התובעים ומה היה שכרם. כפועל יוצא מכך, בחינת זכאותם להפרשי שכר מינימום ולגמול בגין עבודה בשעות נוספות, כמו גם זכאותם לזכויות סוציאליות שונות (פדיון חופשה, הבראה והפרשות לקרן פנסיה). נוסף על כך עותרים התובעים לדמי נסיעות ולדמי מחלה.

2.רקע עובדתי

א.הנתבעת היא חברה בבעלות מר ריימונד רוזנטל (להלן: ראול) ומפעילה מספר בתי קפה.

ב.התובעים הועסקו בנתבעת כמלצרים. במקביל לעבודתם בבית הקפה, התובעים אף עבדו במקומות עבודה נוספים.

ג.הצדדים חלוקים באשר לתקופת עבודתו של התובע מס' 1 (להלן: סרגיי). אין חולק כי התובע מס' 2 (להלן – גרמן) עבד בבית הקפה מיום 12.7.07.

כמו כן אין חולק כי התובעים לא עבדו בבית הקפה לאחר יום 5.6.10.

ד.הנתבעת גבתה דמי שירות מלקוחותיה בשיעור של 12% מהחשבון. בהתאם, 10% מהחשבון שהוצג ללקוח שולם לתובעים כשכר. אם הלקוחות בחרו ליתן תשר ("טיפים") לתובעים, סכומים אלו הועברו לידיהם ישירות והם לא היוו חלק מהסכומים המדווחים כהכנסת הנתבעת או התובעים.

ה.בלילה שבין יום 5.6.10 ל - 6.6.10 התקיימה שיחה בין התובעים לבין גב' חן רוזנטל, בתו של ראול, בה התובעים הציגו דרישות כספיות שונות בטענה שזכויותיהם אינן משולמות להם כחוק. לשיחה זו קדמו מספר שיחות נוספות עם גב' חן רוזנטל ואמה, יהודית. שיחות אלו הוקלטו על ידי התובעים והוגשו לתיק בית הדין.

לטענת התובעים, בשיחה זו הם פוטרו מעבודתם.

ו.ביום 20.6.10 שלחה הנתבעת לתובעים מכתבים בהם נדרשו לשוב לעבודתם. התובעים טענו כי מכתבים אלה לא הגיעו לידיהם.

3.תמצית טענות התובעים

א.סרגיי החל עבודתו בחודש פברואר 2007 והרישומים המופיעים בתלושי שכרו לפיהם החל לעבוד בנתבעת ביום 2.10.07 אינם משקפים נכונה את מועד התחלת עבודתו.

ב.תלושי השכר שהונפקו לתובעים הם פיקטיביים ואינם משקפים את הסכומים ששולמו לתובעים בפועל.

ג.מידי חודש בחודשו שולם לתובעים שכר עבודה באמצעות שיקים. סכום זה תאם לסכומים שפורטו בתלושי השכר. בנוסף, התובעים קיבלו שכר גם במזומן, וזאת מעבר לסכומים שפורטו בתלושי השכר.

ד.שכרם של התובעים נפל משכר המינימום החוקי ואף לא שולם להם גמול בגין עבודה בשעות נוספות.

ה.הנתבעת לא שילמה לתובעים דמי חופשה, הבראה, דמי נסיעות ודמי מחלה. בנוסף, הסכומים שהופרשו לקרן הפנסיה היו נמוכים מהקבוע בחוק, מאחר שההפרשות בוצעו רק על יסוד הסכומים הנקובים בתלושי השכר.

ו.התובעים פוטרו מעבודתם בעקבות דרישתם לתשלום הזכויות הסוציאליות המגיעות להם ומבלי שנערך להם שימוע כדין. על כן התובעים זכאים לפיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, פיצוי הפרת חובת תום הלב, עוגמת נפש ואבדן דמי אבטלה.