גריפולינה ואח' נ' מדינת ישראל

השופט ג' קרא:

           שני ערעורים על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ר' בש) בת"פ 44181-01-17 בגדרו הורשעו המערערים על יסוד הודאתם בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) התשל"ז-1973 (להלן: הפקודה), והושתו עליהם 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל; 15 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים לבל יעברו המערערים עבירה מסוג פשע על פי הפקודה; 6 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים לבל יעברו עבירה מסוג עוון לפי הפקודה וכן פסילה מקבלת והחזקת רשיון נהיגה לתקופה של שנתיים.

רקע והליכים קודמים

1. המערערת אזרחית זרה ובת זוגו של המערער. בתאריך 5.1.2017 הגיעו שוטרים לדירת המערערים וביקשו לבצע בה חיפוש. לאחר שדפקו בדלת הדירה נשמעה המערערת מקללת בשפה הערבית והרוסית המערערת התבקשה על ידי השוטרים לפתוח את הדלת. משלא נענתה פרצו השוטרים את הדלת. משנכנסו השוטרים לדירה מצאו את המערערת בעירום חלקי, שאז יצאו מהדירה וביקשו משכנתה שגרה ממול דירתה של המערערת (להלן: השכנה) כי תכנס לדירה ותבקש מהמערערת להתלבש כדי שהשוטרים יוכלו לבצע את החיפוש. משנכנסה השכנה לדירה הוציאה המערערת מארון הבגדים שקית ניילון אותה החזיקה המערערת בדירה ובתוכה סם מסוכן מסוג הרואין במשקל של 40.15 גרם ובסם מסוג חשיש במשקל 54.87 גרם וזאת שלא לצריכה עצמית והכניסה אותה לתוך מכנסיה של השכנה שבהמשך מסרה אותה לשוטרים. בהמשך החיפוש בדירה נתפסה בחזקת המערער חבילת סמים שהכילה 21.751 גרם קוקאין שלא לצריכה עצמית וכן סם מסוג חשיש במשקל כולל של 3.26 גרם שלא לצריכה עצמית.

2. בגזר הדין עמד בית המשפט המחוזי על הפגיעה הקשה בערך המוגן, שלומו ובטחונו של הציבור, מעצם החזקתם של סמים קשים, קוקאין והרואין בכמות לא מבוטלת ושלא לצריכה עצמית, כאשר בידוע הוא שסמים קשים אלה מאכלים בכל חלקה טובה בחברה ולהם השפעות הרסניות.

           בבואו לקבוע את מתחם הענישה התייחס בית המשפט לקיומו של מנעד ענישה רחב בגין עבירה זו של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, הנובעת מכמות הסם המוחזקת וסוגו. לאחר שסקר פסיקה רלבנטית המשקפת את מדיניות הענישה הנוהגת, קבע בית המשפט את מתחם הענישה בעניינה של המערערת ככזה שנע בין 24 חודשי מאסר ל- 48 חודשי מאסר; בעניינו של המערער קבע בית המשפט מתחם ענישה הנע בין 15 חודשי מאסר ל- 36 חודשי מאסר.

           בבואו לגזור את דינם של המערערים במתחם העונש שנקבע על ידו, איש איש לפי חלקו ונסיבותיו האישיות, התחשב בית המשפט בנסיבות עברו הפלילי של המערער, שלו 4 הרשעות קודמות בעבירות רכוש, אלימות, מין, סמים והפרת הוראה חוקית שבגינן ריצה המערער עונשי מאסר, שהארוך מביניהם היה לתקופה של 9 שנים. כמו כן התחשב בהודאתם של המערערים שחסכה שמיעת חלק מהעדים, כך התחשב בית המשפט בעברה הנקי של המערערת והיותה אמא לילדה בת 6 המצויה ברוסיה. לאחר ששקל את מכלול השיקולים הצריכים לענישה, גזר בית המשפט על כל אחד מהמערערים עונש של 24 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית כפי שפורט לעיל.

טענות הצדדים

3. לטענת המערערים, המתחם שקבע בית המשפט המחוזי הינו מתחם מחמיר שאינו עולה בקנה אחד עם מדיניות הענישה הנוהגת. כמו כן משיגים המערערים על מיקומם בתוך המתחם. לטענת המערערת, בית המשפט לא נתן משקל מספיק לנסיבותיה האישיות של המערערת בהיותה אזרחית זרה, בארץ זרה, שאינה זוכה לביקורי משפחה, אינה זוכה לחופשות ומן הסתם גם לא תזכה לשיקום, וכמתבקש מכך להפחתה בענשה, כאשר הקשיים עמם מתמודדת המערערת מעצם זרותה גדול יותר מזה שמתמודד עמו תושב ואזרח המדינה.