גרינשטיין נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני ערר על החלטת בית משפט השלום בקריות אשר ניתנה ביום 7.11.11 על ידי השופט דר' מרדכי ארגמן, ס. נ., בתיק מ"ת 6339-12-10.

העורר הובא לדין בבית משפט השלום בגין עבירה של התפרצות למקום מגורים או תפילה, עבירה לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין תשל"ז-1977, ועבירה של גניבה לפי סעיף 384 לאותו חוק.

בעובדות כתב האישום נטען כי העורר ביחד עם אחר (קטין) התפרץ ביום 28.11.10 לבית בקריית חיים, בכך שהרימו את התריס של חלון הסלון הבית, דחפו את החלון, נכנסו לתוך הבית וחיטטו בו בכוונה לגנוב. העורר והאחר נטלו מהבית ארנק שהכיל תכשיטים שונים, כמפורט בכתב האישום, בשווי של 57,100 ₪.

נגד העורר והאחר הוגשו כתבי אישום ובקשות למעצר עד תום ההליכים. הקטין והעורר שוחררו בתנאים מגבילים, זאת בהתאם להחלטת בית משפט השלום מיום 5.12.10.

העורר פנה בבקשה לעיון חוזר אשר הובאה בפני בית משפט השלום שדן בה והחליט לאפשר לעורר לצאת לעבודה בימים א-ה בין השעות 07:00 עד לשעה 18:00. העורר עתר לביטול התנאים המגבילים, לרבות מעצר הבית בשעות אחר הצהריים והלילה. בקשתו זו נדחתה.

על החלטה זו מופנה הערר שבפני.

ב"כ העורר העלה טענות מהן משתמע כי המשיבה נהגה באיפה ואיפה תוך הפליה בין העורר לבין האחר (הקטין). עוד טען כי מאז שוחרר העורר לחלופת המעצר, חלפה כשנה וההליך טרם הסתיים.

ב"כ העורר ציין את החשיבות של ביטול תנאי שחרור העורר לצורך ביצוע עבודתו, מבלי שהמעביד יתלווה אליו בכל עת ומבלי שיצטרך להשאר איתו בבית עסק כל הזמן..

ב"כ העורר הדגיש את ההפרש הקטן שבין גילאי הנאשמים. העורר הינו בן 19 ומספר חודשים והקטין הוא בן 17 ו-4 חודשים.

אשר על כן ביקש ב"כ העורר לבטל את תנאי מעצר הבית כליל ולחילופין לאפשר לעורר לצאת לעבודה ללא פיקוח.

ב"כ המשיבה ביקש לדחות את הערר. ציין כי העורר היה במעצר בית מיום 5.12.10, אולם בעקבות בקשה לעיון חזר צומצם מעצר הבית באופן שבימ"ש התיר לעורר לצאת לעבודה. עוד ציין כי התיק העיקרי מתנהל והוגשו ראיות מהן עולה הפער הראייתי הגדול בהליך של העורר לבין ההליך של הקטין . אין בסיס לטענת האפליה , ציין כי אין מדובר בנאשמים שווים.

לאחר שעיינתי בערר, בהחלטות בימ"ש השלום ושמעתי את טענות הצדדים אני מחליט לדחות את הערר.

יוער כבר עתה כי העורר בבקשתו המקורית לעיון חוזר ביקש לאפשר לו לצאת לעבודה ותוך כדי דיון בבקשה בפני בימ"ש השלום ביקש לבטל כליל את תנאי מעצר הבית.

סבורני כי אין מקום לקבל טענת העורר כי נוצרה אפלייה פסולה בינו לבין הקטין, המדובר בהבדלים שונים, כגון הבדל בגילאים ובעבר פלילי, הבדלים שמראים כי לא מדובר בשניים שהם שווים.

מה גם, ראוי לציין שעיון בתיק העיקרי מעלה כי ביום 24.11.11 הגיעו הצדדים לידי הסדר טיעון לפיו יודה העורר בעובדות כתב האישום המתוקן, יורשע ויופנה לשירות המבחן לקבלת תסקיר. בימ"ש השלום הרשיע את העורר על סמך הודאתו בהתאם להסדר הטיעון וקבע מועד לטיעונים לעונש ליום 1.3.12 לאחר שיונח בפניו תסקיר שירות המבחן.

אשר על כן, ועל יסוד המקובץ לעיל וכן לאור העובדה כי התיק עומד להסתיים תוך זמן לא ארוך, סבורני כי דין הערר להידחות.

המזכירות תשלח לצדדים עותק החלטה זו.

ניתנה היום, ‏יום שני ב' כסלו תשע"ב, 28 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.