גרינמן נ' אלפסי ואח'

פסק דין

התובע עותר לסכום של 20,803 ₪ נגד הנתבעים על בסיס הפרת חוזה שכירות שנחתם בין בעלי הדין ביום 14/03/10. התובע מודה שביחד עם חתימת ההסכם חתם על נספח אשר פירט את התיקונים הרבים שהיה עליו לבצע כהשלמת והכנת הדירה לקראת כניסתם של הנתבעים.

לטענתו, הוא הצליח לבצע את רוב רובם של התיקונים. לגבי היתר, רכש מכספו את החומרים ואף שילם לנתבעים על מנת שיביאו שני פועלים לדירה לבצע את יתר התיקונים. על אף זאת, מלבד תשלום של דמי שכירות לחודש הראשון, הנתבעים לא שילמו דבר לתובע על חשבון דמי שכירות. בין היתר טוען התובע בכתב תביעתו שכל פעם שפנה לנתבעים לקבל את כספו התחמקו ממנו בתירוצים שונים, בין היתר, שאין להם פנקס שיקים. מעבר לאי תשלום דמי שכירות ואף לא שילמו עבור חשמל , מיסי עירייה ומים.

בכתב הגנתם הנתבעים טענו שהמצב הפיזי של הדירה היה לקוי ביותר ושהתובע לא השלים את התיקונים, ובסעיף 13 הנתבעים כתבו כדלקמן: "הנתבעים היו מוכנים לשלם את שכר הדירה כפי שנקבע. הם הבהירו לתובע כי התנאי לכך שכל הליקויים יתוקנו".

במהלך הדיון התברר, שאכן כטענת התובע, הוא שילם לעובדים להשלים את הליקויים , אם כי הנתבעים טענו שהם לא סידרו את הגינה והיו מספר ליקויים שלא טופלו על ידי אותם פועלים. בכתב ההגנה הנתבעים מפרטים מספר פגמים במצב הפיזי של הדירה.

לאחר ששקלתי את דברי בעלי הדין, החלטתי לקבל את תביעה באופן חלקי ולהלן הנימוקים לכך:

1.גם בהנחה שכל הטענות של הנתבעים בקשר למצב הדירה נכונות הן, אין בסיס בחוק לסירובם במשך כל תקופת השכירות לא להעביר לתובע את דמי השכירות. במידה והתובע היה מסרב להשלים את התיקונים היתה זאת חובתם של הנתבעים לבצע את התיקונים ולהפחית את עלותם מדמי השכירות ולהעביר את יתר דמי השכירות לידי התובע. כל הסימנים מלמדים שהנתבעים פעלו שלא בתום לב תוך ניצול המצב על מנת להתחמק מלשלם דבר לתובע במשך כל תקופת השכירות.

2.על פי הראיות ששמעתי, הנתבעים החזיקו במושכר במשך 7 חודשים ושילמו רק בעבור חודש אחד, ולכן היה עליהם לשלם דמי השכירות בסך 2950 ₪ לתובע במשך 6 חודשים, קרי, 17,700 ₪ . בהתחשב בטענות השונות של הנתבעים לגבי מצב הדירה, בית המשפט מעריך שניתן היה לבצע את כל התיקונים תמורת 2500 ₪ ויש להפחית סכום זה מחוב שכר הדירה כאמור.

3.על פי החשבונות שהוגשו לבית המשפט עולה בבירור שהנתבעים לא שילמו 691.77 ₪ לחברת החשמל, 367.90 ₪ למי נתניה ו- 1,045 ₪ לעיריית נתניה. בסה"כ 2104.67 ₪.

4.כללית, אני נוטה להסכים עם התובע שכל מטרתם של הנתבעים מתחילת הדרך הייתה להתחמק מתשלום. דבר שהם הצליחו לעשות מכיוון שהתובע עבר לגור באילת. רק כאשר הוא שלח דרישת פינוי באמצעות עו"ד, הנתבעים עזבו את הדירה מבלי לשלם דבר לתובע. זו התנהגות פסולה.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע סך של 17,304.67 ₪ ועוד 500 ₪ עבור הוצאות הדין הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק החל מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ג' אדר א תשע"א, 07 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.