גרינברג נ' המוסד לביטוח לאומי / חיפה ע"י הלשכה המשפטית

פסק דין

1.התובע הגיש לנתבע תביעה להכיר במחלות ריאתיות EMPHYSEMA ו – DYSPNEA כפגיעה בעבודה .

תביעתו נדחתה ועל כך הוגשה התביעה שבפנינו.

2.הצדדים הסכימו על העובדות, וכן הסכימו למינוי מומחה יועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע והמחלות להן טוען.

3.בהחלטה מיום 21/12/10 נקבעו העבודות ומונה פרופ' מרדכי קרמר לשמש כמומחה-יועץ רפואי בשאלה שבמחלוקת.

ההחלטה מהווה חלק בלתי נפרד מפסק הדין.

4.בחוות דעת מיום 14/2/11 קבע המומחה:

"מדובר בגבר בן 55 כיום, מעשן כבד, אשר פיתח תמונה קלה של אמפיזמה עם תפקודי ריאה בין 84%-93% מהנורמה (נחשבים בגדר התקין).

כל התמונה הרHאתית מוסברת על ידי העישון הכבד במשך 25 שנה. לא נמצאה עדות לנוכחות מתכות מזיקות בריאה היכולות לגרום לאמפיזמה וכן רמת החומרים באויר היתה תקינה.

לדעתי אין מדובר כאן במחלת מקצוע ולא חשיפה של מיקרוטראומה מקצועית".

5.התובע לא ביקש להפנות למומחה שאלות הבהרה.

6.לטענת התובע בסיכומיו, קביעת המומחה הינה קביעה שגויה שאינה עומדת בקנה אחד עם עובדות חשיפתו של התובע לחומרים מסוכנים בעבודה, והעובדV כי התובע לא סבל ממחלת ריאה טרם תחילת עבודתו במפעל.

לטענת התובע, יש להחיל ספק לטובת המבוטח , להחיל עקרון זה על התובע בענייננו ולקבוע קיום קשר סיבתי תוך דחיית חוו"ד המומחה.

7.לטענת הנתבע, הלכה פסוקה היא כי בשאלות שברפואה לא יטה ביה"ד לסטות מחוו"ד המומחה מטעמו אלא אם קיימת הצדקה יוצאת דופן לכך.

בענייננו, אין הצדקה לסטות מחוות הדעת הברורה והמנומקת אשר לא נדרשה אפילו לשאלות הבהרה.

לטענת הנתבע, משאין בסיס לפסילת חוות דעת המומחה, יש לאמצה ולדחות תביעת התובע בהעדר קשר סיבתי בין מחלתו ותנאי עבודתו.

אין מדובר בענייננו במקרה של ספק, אלא של שלילה ברורה של הקשר הסיבתי.

הכרעה

8.לא מצאנו בנסיבות העניין כל סיבה מדוע שלא לאמץ חוות דעת המומחה – יועץ הרפואי מטעם בית הדין אשר חווה דעתו בצורה ברורה וחד משמעית בדבר העדר קשר סיבתי בין מחלתו של התובע ותנאי עבודתו.

9.חוות הדעת נסמכה על הממצאים בתיקו הרפואי של התובע, העובדה כי התובע מעשן כבד במשך שנים רבות ועל תקינות כמות המתכות אליהן נחשף במפעל.