גרינבלט נ' מכבידנט בע"מ

פסק דין

תביעה לפיצוי כספי בסך 15,500 ₪ בגין רשלנות רפואית.

1.לטענת התובע, בעקבות תלונה אודות כאב בשן 25 בלסת העליונה בפיו, הופנה על ידי רופא הנתבעת לצילום פנוראמי. בהתאם לצילום הוחלט כי נדרשת עקירה כירורגית לאותה שן ובהמשך השתלת עצם, ביצוע שתל ושיחזור. לא אובחן כל נזק בשן 36 הנמצאת בסמוך. ביום 5.7.09 בוצעה עקירה כירורגית לשן 25 כאשר בשלב הראשון בוצעה הרדמה ובהמשך החל הליך העקירה. הרופא המבצע אחז בשן עם מכשיר עקירה. בשלב זה החליק המכשיר ונשמעה נקישה בשן בלסת התחתונה. לאחר מכן נתפסה שן 25 עם מכשיר העקירה ובוצעה העקירה כהלכתה. הוברר לתובע, כי הרופא לא מצא לנכון לדווח בתיק הרפואי שהעקירה בפועל בוצעה רק בשלב השני. באותו ערב חש התובע כי שן 36, הממוקמת בלסת התחתונה מתחת לשן 25, אינה מתפקדת כראוי. כעבור יומים ובטרם חלפו ארבעים ושמונה שעות, הגיע התובע למרפאה וביקש לבדוק את שן 36. הוברר כי השן סדוקה. במהלך הבדיקה, מחצית מהשן הוצאה מפיו. סבור התובע, כי השבר שנגרם לשן 36 הוא פועל יוצא של רשלנות הרופא במהלך העקירה של שן 25. כל זאת, לאור מיקום שתי השיניים, לאור הסמיכות בין שני האירועים, לאור הפעלת הכוח בעת העקירה והחלקת מכשיר העקירה כלפי מטה, לרבות הנקישה ששמע התובע, אם כי לא הבין את משמעה בעת ההתרחשות. לאחר שהתגלה הנזק בשן 36 הומלץ לתובע לעוקרה ולבצע השתלה. התובע פנה לראש מחלקת פה ולסת בבית החולים ע"ש רמב"ם והאחרון המליץ על טיפול שורש ושיחזור השן באמצעות כתר.

טוען התובע, כי על הנתבעת לפצותו בגין הייעוץ שקיבל בבית החולים ע"ש רמב"ם, בגין טיפול השורש, בגין שיקום השן, בגין סבל ועגמת נפש, בגין שעות עבודה, נסיעות וייעוץ ובגין עלות שיכפול הצילום הפנוראמי.

2.לטענת הנתבעת, לכתב התביעה לא צורפה חוות דעת רפואית, חרף העובדה כי מדובר בתביעה שעילתה רשלנות רפואית. בהעדר חוות דעת מנוע התובע מלהעלות טענה שברפואה.

לגופו של עניין נטען, כי התובע קיבל טיפול שיניים מיטבי, מקצועי ומיומן אשר התאים למצב שיניו. הפגיעה בשן הנוספת התרחשה חרף הטיפול המיטבי. עקירת שן 25 בוצעה ללא כל תקלות ולא אירעה כל החלקה של הצבת (מכשיר העקירה) או פגיעה כלשהי בשן 36. עוד נטען, כי אין קשר סיבתי בין טיפול השיניים שבוצע לתובע לבין השבר ו/או הסדק בשן 36. שבר בשן יכול להיגרם בפתאומיות במהלך לעיסה של חומר קשה או פגיעה כתוצאה מחבלה. אין בסמיכות הזמנים כדי להעיד על קשר בין העקירה של שן 25 להופעת השבר בשן 36. גם במהלך הביקור, יומיים לאחר ביצוע העקירה, לא טען התובע לזיקה כלשהי בין השבר האמור לבין העקירה. שמיעת נקישה אינה יכולה להעיד על החלקת מכשיר העקירה או על פגיעה בשן.

טענות נוספות התייחסו לנזקים הנטענים, אומדנם ודרך חישובם.

3.בדיון שהתקיים בפני העידו התובע והרופא שטיפל בו מטעם הנתבעת (להלן: "הרופא").

התובע הבהיר, כי נמנע מלצרף חוות דעת רפואית על מנת לצמצם את נזקיו. עוד הסביר, כי הנתבעת הפנתה אותו לאחר כשבועיים ימים למרפאת פה ולסת בבית החולים ע"ש רמב"ם עקב מכאוביו. התובע הפנה לסמיכות הזמנים בין העקירה לבין גילוי הסדק ו/או השבר בשן הנוספת והעיד כי היה מנוע מלאכול מזון קשה.

מנגד, העיד הרופא, כי עשרה ימים קודם לכן, בהתאם לרישומי הנתבעת (במ/3) פנה התובע אל הנתבעת בטענה לרגישות ב"צד שמאל או למטה", מקום בו ממוקמת שן 36, דבר המעיד על אפשרות קיומו של סדק בשן.

כן הסביר, כי בצילום פנוראמי לעיתים לא ניתן להבחין בסדק, היות וזה מתגלה רק משנשברת השן. סבור הרופא, כי הסדק היה קיים בשן 36 קודם לעקירה אך לא אובחן והתגלה לאחר מכן.

אשר לביצוע העקירה הובהר, כי העקירה נעשתה בשני שלבים היות והשן שנעקרה היתה סדוקה אף היא. בשלב הראשון הוצא החלק העליון של השן ובשלב השני הוצא החלק התחתון. כך או כך, במהלך השלב הראשון יתכן ונגעה הצבת בשיניים אחרות וזהו קול הנקישה אותו שמע התובע. ככל שהיתה "החלקה" ופגיעה בשיניים היו הדברים נרשמים בתיק הרפואי. היות ודובר בביצוע פעולות רפואיות נוספות בשן, יתכן ואלו גרמו לנפיחות ולכאבים בפיו של התובע.

4.נטל ההוכחה בדוננו מוטל על התובע.

עיינתי בכתבי הטענות ובצרופותיהם לרבות במסמכים ובפסיקה שהוגשו במהלך הדיון. שמעתי את דברי התובע והרופא והתרשמתי מהם באופן בלתי אמצעי. שקלתי את כלל טענות הצדדים ולסופו של יום איני סבור כי יש לקבל את התביעה.

התובע צרף לכתב תביעתו מזכר מיום 9.2.10 (כשבעה חודשים לאחר האירוע) חתום על ידי מומחה לשיקום הפה והלסתות. על פי המזכר התובע נמצא בטיפול המומחה עקב שבר בשן 36. לדברי התובע, כך על פי המסמך, השן האמורה נשברה במהלך עקירה של שן 25, יומיים קודם לכן, כאשר הצבת החליקה ופגעה בה. עקב כך השן היתה חייבת בטיפול שורש, מבנה וכתר. כותב המומחה –

"איני יכול להעיד בוודאות כי זו הסיבה לשבר בשן 36, כי לא הייתי נוכח בזמן העקירה, אבל קיימת סבירות גבוהה שהשן נשברה עקב החלקת הצבת ופגיעה בה".

התובע לא מצא לנכון לזמן את המומחה שרשם את המזכר לעדות בבית המשפט והדברים שנרשמו במסמך אינם מהווים חוות דעת ערוכה כדין. יתרה מכך, רושם המומחה מפורשות, כי אינו יכול להעיד בוודאות אודות הסיבה לשבר בשן 36. כל שנאמר במזכר הוא כי קיימת "סבירות גבוהה" לביסוס טענות התובע.

אין באמור לעיל משום הוכחה לטענות התובע וסמיכות הזמנים כשלעצמה אינה יכולה להוכיח שהנקישה אותה שמע התובע גרמה לסדק או לשבר בשן 36.

הרופא מטעם הנתבעת העיד מפורשות, כי סדק יכול להיווצר במהלך הזמן אולם הוא לא יאובחן בצילום פנוראמי. הסדק יתגלה רק לאחר שהשן תישבר וכך אכן התרחש בענייננו.

עדותו של הרופא לא נסתרה בעדות כלשהי מטעם התובע, שכן כאמור, התובע לא הגיש חוות דעת רפואית להוכחת טענותיו.