ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
|
1053-08-13
30/01/2014
|
בפני השופט:
ניר נחשון
|
- נגד - |
התובע:
1. גואל גריבי 2. חנה גריבי
|
הנתבע:
איסתא ישראל בע"מ – "נט טרוול פליי"
|
|
פסק-דין
1.לפני תביעה לביטול עסקה מרחוק שבוצעה באמצעות אתר הנתבעת הידוע בשמו המסחרי "נטרוול פליי" במרשתת ביום 31.5.13, השבת כספי העסקה ופיצוי נוסף בגין עוגמת נפש בסך כולל של 3,200 ₪.
2.לטענת התובעים, כפי שעולה מכתב התביעה ועדותו של התובע 1 בפני, בעת ביצוע הזמנה מסוכנת הנסיעות של הנתבעת ללינה בסופ"ש במלון מרינה בתל אביב בין התאריכים 31.5.13-1.6.13 בסך כולל של 1,122 ₪, הבהירו לה, כי הינם שומרי דת ומסורת ועל כן, יש צורך להתאים את תנאי ההזמנה באופן שמועד היציאה מהמלון יקבע לשעת ערב במוצאי שבת. לטענתם, סוכנת הנסיעות אישרה להם טלפונית הדבר. דא עקא, בעת הגיעם לבית המלון התברר להם לדאבונם, כי מועד היציאה נקבע לשעה 14:00 בבוקר, זאת, בניגוד למוסכם וככל שהינם מבקשים לשהות בחדר עד למוצאי השבת יהא עליהם להוסיף סך של 800 ₪ לתמורת העיסקה.
3.הנתבעת מכחישה טענות התובעים וטוענת בכתב ההגנה שהוגש על ידה, כי יש לדחות טענות התובעים, זאת, נוכח העובדה כי בעת שבוצעה ההזמנה באתר המרשתת שלה צויין במפורש באותיות קידוש לבנה כי שעת עזיבת החדרים הינה 12:00. כמו כן, טענה הנתבעת, כי בשום שלב של ההזמנה לא נאמר לתובעים כי עזיבת המלון תהא במוצאי השבת. סוכנת הנסיעות מטעם הנתבעת לא נשאלה לעניין זה ולא נתבקשה לבצע בדיקה וקבלת אישור חריג מהמלון. יתרה מכך, סוכנת הנסיעות מטעם הנתבעת שלחה לתובעים את פירטי ההזמנה בדואר אלקטרוני וקיבלה אישור על כך (נ/1). מעיון באישור פרטי העסקה עולה, כי נאמר במפורש ש"שעת פינוי החדרים במלונות בישראל עד השעה 11:00, או ע"פ המאושר בבית המלון המוזמן". האמור בהזמנה אושר, כאמור, בכתב על ידי התובעת 2.
4.בדיון שהתקיים בפני במעמד הצדדים ביום 23.1.14 שבו הצדדים על טענותיהם והעידו בפני אודות נסיבות האירוע נשוא תיק זה. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ושמעתי עדויות וטענות הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הצריכים לעניין הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להידחות. להלן נימוקיי.
ראשית ועיקר, עסקינן בעדות בעל פה נגד מסמך בכתב והתובע לא הצליח להרים את הנטל המוטל עליו להוכיח, כי התקיימו החריגים הראייתיים לכלל זה.
שנית, התובע הודה בעדותו, כי מי אשר סיכמה את העיסקה הטלפונית הייתה אישתו, התובעת 2, אולם, התובעת 2 לא התייצבה לדיון ולא נשמעה עדותה. משכך, עדותו הינה בבחינת עדות שמיעה בלתי קבילה.
שלישית, לעומת עדות התובע, העידה בפני סוכנת הנסיעות, גב' ענבל שרוני, אשר טיפלה בעיסקה הנ"ל ועדותה נמצאה מהימנה בעיני ומכל מקום לא נסתרה על ידי התובעים. לדבריה, "לא נאמר לי על כך שהם זוג דתי ויציאה במוצאי שבת" (פרוט' בעמ' 3 שורות 18-19). עדותה אף מתיישבת עם מבחן השכל הישר שכן, לו הדברים היו מוצגים לה הרי קרוב לודאי שלא הייתה כל מניעה לסייע בעניין זה מבעוד מועד.
רביעית, התובע לא טרח להגיש תביעה נגד בית המלון אליו הועברו כספי התמורה.
5.נוכח האמור, סבורני, כי דין התביעה להידחות. עם זאת, לא מצאתי לעשות צו להוצאות.
המזכירות תדאג לשלוח עותק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום.
בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי בתוך 15 יום מהיום.
ניתן היום, כ"ט שבט תשע"ד, 30 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.