גרוס נ' קופת חולים כללית מחוז שרון-שומרון מינהל חדרה

פסק דין

1.התובעת, חברה בקופ"ח כללית, אשר היא הנתבעת.

2.בתאריך 17.5.10 ביצעה התובעת בדיקת דם במסגרת קופה"ח, ואף נטלה בעצמה את הבדיקה מחדר האחות למעבדה.

3.דא עקא – הדגימה הלכה לאיבוד, כך לגרסת התובעת, ועקב כך נאלצה לבצע בדיקה נוספת כשבוע לאחר מכן.

4.טוענת התובעת כי אין זו הפעם הראשונה שהלכו לאיבוד בדיקות דם שהיא עשתה במסגרת קופ"ח.

5.טוענת התובעת כי עקב איבוד הדגימה שהתה במתח תקופה של כשבוע, ואף נאלצה לבצע בדיקת דם נוספת, ועקב כך היא דורשת פיצוי בגין עוגמת נפש בשיעור של 30,000 ₪.

6. מן העבר השני – הנתבעת מציינת בכתב ההגנה ובאמצעות נציגה בפני, כי מדובר בבדיקת דם שאינה דחופה ואינה מצילת חיים.

המעבדה הנוכחית פועלת מיולי 2007, ולא נרשם כי היה איבוד של דגימות דם של התובעת בעבר.

התובעת היא זו שהעבירה את הבדיקה למעבדה במקום להשאיר זאת (כמקובל) אצל האחות שתעביר זאת בעצמה למעבדה, כך שלא ידוע מה קרה למבחנה שנשאה את דגימת הדם.

בכל אופן, תוצאות הבדיקה היו צריכות להגיע תוך 3 ימים, ומשנודע כי הדגימה לא הגיעה ליעדה, נלקחה דגימה נוספת מהתובעת ללא תשלום נוסף, והתוצאה של הבדיקה היתה תקינה.

הוסיף וציין נציג הנתבעת בפני כי יש להם 30,000 דגימות ביום ואיבוד הדגימות בשנה האחרונה הוא פחות מ- 2%.

לכן ובנסיבות העניין מבוקש לדחות את התביעה.

דיון והכרעה

7.טוב תעשה הנתבעת אם תשפר כל הזמן את הכללים בדבר שמירת מבחנות של דגימת דם, באופן שאחוז איבוד הדגימות יילך ויקטן. אם כי ראוי לציין שאחוז איבוד הדגימות, כפי שציין נציג הנתבעת בפני, הוא קטן ביותר עד כדי שולי.

8.טוב היה אם דגימת הדם של הנתבעת לא היתה הולכת לאיבוד. יחד עם זאת, הדבר קרה ולדעתי לא נגרם כל נזק של ממש לנתבעת עקב כך.

9.מדובר בדגימה לצורך בדיקה שאינה מצילת חיים, והגם שיתכן ואיבוד הדגימה ציער את התובעת ואף גרם לה למתח מסוים, אין בכך בכדי להוות נזק של ממש המצדיק פיצוי מהנתבעת, שמתמודדת עם מאות אלפי דגימות בחודש, די ביעילות.

10.גם לא הוכח לי ע"י התובעת כי דגימת הדם שלה הלכה לאיבוד אצל הנתבעת גם בעבר.

11.בנסיבות אלה, אני מורה על דחיית התביעה ללא צו להוצאות, ומאחל לתובעת המשך בריאות שלמה.

12.המזכירות תעביר פס"ד זה לצדדים.

ניתן היום, ח' ניסן תשע"א, 12 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.