גרוס נ' מדינת ישראל

פסק דין

נגד המערערת הוגש דו"ח ברירת משפט בעבירה בניגוד לתקנה 28(ב) לת"ת, כלומר, שביום 29.06.11, נהגה בהרצליה ובעת שהרכב היה בתנועה, השתמשה בטלפון שלא באמצעות דיבורית.

המערערת ניצלה את זכותה וביקשה לקבל יומה בבית המשפט.

הדיון נקבע בפני בית משפט קמא לישיבת מענה ליום 25.03.12, אך המערערת לא התייצבה לדיון.

משלא התייצבה לדיון הרשיעהּ בית משפט קמא בהיעדרה וגזר לה עונש של 1,000 ₪ קנס כברירת המשפט שבדין.

משקיבלה המערערת את הודעת הקנס פנתה לבית משפט קמא בבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר, כשהיא טוענת שלא קיבלה את הזימון לישיבת יום 25.03.12.

בית משפט קמא ביום 25.04.12 ביקש את תגובת המדינה, שהתבקשה לבדוק את קיומו של אישור מסירה בתיק, המדינה התנגדה לבקשה בציינה שהמערערת הוזמנה כדין ע"י אישור מסירה ולכן נטל ההוכחה עובר אליה להוכיח ע"י הצגת מסמכים מתאימים מרשות הדואר שלא קיבלה זימון.

לאחר תגובת התביעה ביום 29.04.12, החליט בית משפט קמא על הכתב, כפי שזכאי היה לעשות, לדחות את הבקשה.

בית משפט קמא ציין באותה החלטה כי בתיק בית משפט אישור על משלוח הזמנה כדין לרחוב השני 10 הרצליה.

לא היה בפני בית משפט קמא אישור מסירה כדין לזימון המערערת.

כל שהיה בתיק בית משפט קמא היה פתק של רשות הדואר הנושא כותרת "אישור משלוח דבר דואר רשום" אך מתחתיו ברחל בתך הקטנה (שם המערערת רחל גרוס) כתוב "דבר הדואר שפרטיו רשומים להלן נתקבל למשלוח בדואר רשום" כלומר, הדואר קיבל את המכתב בשלחו בדואר רשום, אך אין ראייה כי שלח אותו.

תקנה 44 א' לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד – 1974, קובעת בסיפא שלה : "...אם חלפו 15 ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, ..."

הפתק שצורף לתיק בית משפט קמא איננו ראייה למשלוח.

הפתק שצורף איננו נושא תאריך משלוח ולכן, לא ניתן לחשב את חלוף 15 הימים.

ממילא עפ"י הסיפא לתקנה 44 א' צריך היה לאפשר למערערת להוכיח שלא קיבלה את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בה ולא עקב הימנעותו מלקבלה, ומאחר ולא התקיים דיון בבית משפט קמא, לא ברור איזו הזדמנות ניתנה לה להוכיח עובדות אלה, יש לציין כי בבקשה בפני בית משפט קמא הגישה תצהיר, שם ציינה שלא קיבלה את הדואר והרי לא נחקרה על אותו תצהיר.

הערעור מתקבל.

פסק דינו של בית משפט קמא מבוטל, התיק יחזור לבית משפט קמא לדיון מחודש מראשיתו.

ניתנה והודעה היום י"ז סיון תשע"ב, 07/06/2012 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: