גרוס נ' האקסטרייק בע"מ ואח'

החלטה

בפני בקשה מטעם הנתבע 2 (להלן גם : "המבקש") במעמדו כאחד מבעלי המניות בנתבעת 1, לאישור הגשת כתב הגנה נגזרת, ולחילופין לביטול פסק הדין שניתן כנגד הנתבעת 1 בהעדר הגנה ולעיכוב הליכי הוצל"פ.

עיקר העובדות הצריכות לעניין:

ביום 29/11/11 התובע הגיש כנגד הנתבעים תביעה כספית על סך למעלה מ- 2 מיליון ₪ בגין אי תשלום שכר עבודה, פיצויי פיטורים וזכויות נוספות הנגזרות מתקופת עבודתו הנטענת אצל המשיבים, שנמשכה כשלוש שנים.

ביום 31/1/12 הוגשה בקשה מטעם ב"כ הנתבעים 1-2 דאז, עו"ד אלמוגית אביטל, להארכת מועד להגשת כתב הגנה מטעמם, ואולם ביום 20/3/02 הוגש כתב הגנה מטעם הנתבע 2 בלבד. גם בהמשך הדברים, עד לישיבת הקד"מ לא הוגש כתב הגנה מטעם הנתבעת 1.

ביום 29/11/12 התקיימה ישיבת קד"מ בפני חברי כב' השופט א. שגב. הגם שבדיון נכח הנתבע 2, שהוא לכאורה בעל מניות בנתבעת 1, בפרוטוקול הדיון נכתב – אין הופעה לנתבעת 1. במהלך הדיון ציין ב"כ התובע כי הנתבעת 1 היא חברה שאיננה פעילה, וכן הודיע כי בדעתו להגיש בתוך 7 ימים בקשה למתן פסק דין נגד הנתבעת 1 בהעדר הגנה.

ביום 5/12/12 הגיש ב"כ התובע בקשה למתן פסק דין נגד הנתבעת 1 בהעדר הגנה. וביום 8/12/12 ניתן נגד הנתבעת 1 פסק דין כמבוקש, על ידי חברי, כב' השופט א. שגב.

לא יבשה הדיו על פסק הדין וביום 12/12/12 הוגש כתב הגנה מטעם הנתבעת 1, בצירוף בקשה לדחות את הבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה.

כבר ביום 16/12/12 ניתנה החלטתי לפיה הבקשה וכתב ההגנה הוגשו באיחור, לאחר שכבר ניתן פסק דינו של חברי כב' השופט שגב. אלא שלטענת המבקש, החלטה זו לא הובאה לידיעתו בזמן אמת.

כך, רק ביום 13/5/13 הוגשה הבקשה דנן, לאישור הגשת כתב הגנה נגזרת, ולחילופין, לביטול פסק הדין שניתן ביום 12/12/12.

ביני לביני, הוגשו הודעות מטעם עו"ד אלמוגית אביטל על השתחררות מיצוג הנתבע 2, (בהודעה לא נאמר דבר ביחס ליצוג הנתבעת 1).

לטענת המבקש, מלכתחילה עו"ד אלמוגית אביטל יצגה את שתי הנתבעות, ורק בדיעבד הוברר לו כי כתב ההגנה הוגש על ידה מטעם הנתבע 2 בלבד. זמן קצר לאחר ישיבת הקד"מ מיום 29/11/12 במהלכה התברר כי לא הוגש כתב הגנה מטעם הנתבעת 1 תוקן המחדל וכתב ההגנה מטעם הנתבעת 1 הוגש כבר ביום 12/12/12.

לטענת המבקש, רק ביום 11/4/13 נודע לו כי ניתן פסק דין נגד הנתבעת 1, וזאת לאחר שהחלו הליכים לגביית הסכום שנפסק.

עוד טוען המבקש, כי בידי הנתבעת 1 טענות הגנה טובות, ובכלל זה כי התובע חתם על כתב ויתור וסילוק בסכום ששיעורו פחות מ- 10% מסכום התביעה שנפסק. לטענתו בנסיבות העניין, על אף מחדלי ב"כ, מן הדין ליתן לבעלי המניות בנתבעת 1 את יומם בבית הדין, בטרם תחוייב הנתבעת 1 לשלם לתובע תשלומים בסדרי גודל של מליוני שקלים.

התובע מתנגד לבקשה. לטענתו בנסיבות דנן לא מתקיימת עילה לאישור הגשת הגנה נגזרת שהרי הנתבע 2 הוא דירקטור יחיד בנתבעת 1 ולא התקיים כל מצב של ניגוד עניינים בינו לבין מנהלי הנתבעת 1. לטענת התובע כל תכליתה של הבקשה להגשת כתב הגנה נגזרת הוא לעקוף את המועדים שנקבעו להגשת בקשה לביטול פסק דין, באשר המועד האחרון להגשת בקשה לביטול פסק דין היה ביום 17/1/13, ובאותה עת סברה ב"כ הנתבע 2 דאז כי אין מקום להגיש בקשה לביטול פסק דין.

אשר לטענות ההגנה של הנתבעת 1 טוען התובע כי בנסיבות שנוצרו, נאלץ לחתום בלית ברירה על כתב הויתור, אשר כולל תניה שלפיה אם לא יבוצע התשלום במלואו, יעמדו לתובע כל עילות התביעה בשלמותן.

לטענת ב"כ התובע, ההחלטה שלא להתגונן בשם הנתבעת 1 היתה החלטה מושכלת, ואין לאפשר לחברה להפוך כעת את קו הגנתה. לטענתו, בשים לב למצבה של הנתבעת 1 שאיננה פעילה, יש חשש שביטול פסק הדין והתמשכות ההליך כנגד הנתבעת 1 יקשה על התובע בגביית הסכומים שלהם הוא זכאי.

הכרעה

לאחר שבחנתי את הבקשה והתגובה לא מצאתי כל עילה לאישור הגשת כתב הגנה נגזרת בתיק.

ראשית אציין, כי בנסיבות דנן לא עלה בידי המבקש להראות כי התקיימו בענייננו נסיבות המצדיקות קיום אבחנה בין חברה לבין בעלי מניותיה, באופן שיצדיק מתן אישור להגשת כתב הגנה נגזרת.