פסק דין
1.לפנינו תביעת התובעת, ד"ר נילי דיצה גרוס (להלן: התובעת) נגד מרכז רפואי "רעות" בי"ח ליכטנשטדטר (להלן: הנתבעת).
התובעת, מומחית בתחום השיקום הנשימתי, סיפקה שירותי ייעוץ לנתבעת, טענה כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בינה לבין הנתבעת ומשהופסקה ההתקשרות איתה, זכאית לתשלום פיצויי פיטורים.
מנגד טוענת הנתבעת, כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בינה לבין התובעת וכי התובעת שמנהלת עסק עצמאי למתן שירותי ייעוץ בתחום התמחותה, הייתה זו שעמדה על כך שהיחסים בינה לבין הנתבעת יהיו על בסיס קבלני, כנותנת שירותים במשך תקופת העסקתה, וכי היא זו שדחתה את הצעות הנתבעת לאורך השנים לקלוט את התובעת כעובדת מן המניין ולפיכך יש לדחות את התביעה.
הנתבעת הגישה תביעה שכנגד, במסגרתה טענה כי ככל שיפסק כי התקיימו יחסי עובד ומעביד יש לבצע קיזוז והשבה לכספים ששולמו לתובעת ביתר בגין שירותיה, ביחס לסכומים שהייתה מקבלת אילו הייתה עובדת של הנתבעת.
2.ראיות ועדים:
א.התובעת הגישה תצהיר מטעמה.
מטעם הנתבעת הוגש תצהיר של ד"ר ניסים אוחנה, מנהל המרכז הרפואי החל משנת 2004 (להלן: ד"ר אוחנה), ד"ר אברהם לזרי, סגן מנהל הנתבעת החל משנת 2000 (להלן: ד"ר לזרי) ומר נדב ליפקין, חשב הנתבעת החל משנת 2002 (להלן: ליפקין).
ב.לאחר סיום דיון ההוכחות, בעקבות מחלוקת בין הצדדים בשאלה האם בתחילת ההתקשרות בין הצדדים הפיקה הנתבעת לתובעת תלושי שכר, הוגשה תעודת עובד ציבור מפקיד שומה ביחס להכנסות התובעת בשנים 1997-2001, לפיה בתקופה זו הנתבעת לא הפיקה תלושי שכר לתובעת.
3.ואלו העובדות הרלבנטיות, כפי שהן עולות מכתבי הטענות כמו גם מעדויות הצדדים והמסמכים אשר צורפו לעדותם:
א.הנתבעת, עמותה רשומה, מפעילה מרכז רפואי, המתמחה בשיקום וסיעוד של חולים.
ב.התובעת מומחית MePhd)) בתחום השיקום הנשימתי, עם מומחיות בגמילת חולים מונשמים מהליך הנשמה.
ג.התובעת סיפקה לנתבעת שירותי ייעוץ לתחום חולים מונשמים, מיום 11.12.97 ועד 31.12.09.
ד.ביום 11.12.97 סוכמו תנאי ההתקשרות בין הצדדים לפיהן התובעת תספק שירותיי יעוץ לתחום החולים המונשמים ובכל נושא תכנון והקמה של יחידת המונשמים בנתבעת.
סוכם כי התמורה לשירותיה תשולם בהתאם למספר המאושפזים. עד 6 חולים, שכר ייעוץ בסך 4,000 ₪ ברוטו לחודש, ומ-7 עד 12 חולים, שכר ייעוץ בסך 7,000 ₪ ברוטו לחודש (נספח א' לכתב התביעה).
ה.ביום 21.3.99 עודכן השכר וסוכם כי השכר ברוטו יעמוד על סך 13,200 ₪ כולל מע"מ לחודש, בעבור ייעוץ בגין 12 חולים מונשמים לפחות, שכלל 3 ביקורים שבועיים במחלקה, התייעצויות טלפוניות באופן שוטף ועל פי הצורך, ביקורים נוספים על פי הצורך לרבות בדיקת מונשמים טרם קבלתם לאשפוז, וכן מתן ייעוץ שוטף בתחום ההנשמה הכרונית (נספח ב' לכתב התביעה; לעניין המע"מ ר' חשבוניות לאותה תקופה).
ו.ביום 31.7.00 סוכם כי החל מיום 1.8.00, יועמד השכר החודשי על סך 8,500 ₪ בתוספת מע"מ (נספח ג' לכתב התביעה).
ז.ביום 5.11.2001 נחתם הסכם בין הצדדים שכותרתו "חוזה למתן שירותים" (נספח ו' לכתב התביעה), במסגרתו סוכם בין הצדדים, בין היתר, כי שכרה של התובעת יהיה 8,500 ₪ בתוספת מע"מ לחודש, עבור טיפול בשטח המרכז הרפואי.
במסגרת ההסכם הוצהר כי התובעת מועסקת במעמד של קבלן עצמאי, כי היא רשומה במס הכנסה ובמע"מ כעוסק מורשה, וכי היא מחויבת לשלם לרשויות החוק את כל התשלומים המתחייבים ממעמדה כעצמאית.
בסעיף 5-ה להסכם נקבע כי במידה ויקבע כי למרות כוונת הצדדים התקיימו יחסי עובד מעביד, שכרה של התובעת "יחושב בהתאם לעניין זה לגבי עובדי רעות בתפקיד ודרגה דומים ככל האפשר, הכל כפי שיקבע על ידי מנהל רעות, ובאין תפקיד זהה או דומה כאמור, יחושב השכר לפי הקבוע לעניין זה בהסכמי העבודה הקיבוציים החלים על עובדים מסוג זה, או בהעדר הסכם כאמור לפי הסכם העבודה הקיבוצי הקרוב לעניין, לדעת מנהל רעות."