גרונדשטיין נ' אור ואח'

החלטה

בפני בקשה לביטול העיקולים הזמניים אותה הגיש הנתבע לירון אור (לופו), או לחילופין לצמצמם.

לטענת הנתבע, בעקבות פסק הדין החלקי שניתן ביום 16/10/2013 יש לבטל את העיקולים הזמניים ו/או לחילופין לצמצמם לסכום של 625,000 יורו ולאחר מכן לצמצמו מדי שנה בהתאם לסכום ששולם במהלך אותה שנה.

התובע מתנגד לבקשה.

הבקשה נותבה בתחילה לכב' הרשמת השופטת אסתר נחליאלי חייט.

בהחלטתה מיום 14/11/2013 העבירה כב' הרשמת את מתן ההחלטה בבקשה למותב ששמע את התיק.

לאחר שעיינתי בבקשה ובדברי התגובה ההדדיים, אני מחליט להיעתר חלקית לבקשה.

תקנה 381 לתקנות סדר הדין האזרחי תשל"ד 1984 קובע לאמור:

"381.עיקול זמני לטובת תובע שזכה בתביעתו.

זכה התובע בתביעתו, ימשיך העיקול הזמני לעמוד בתוקפו עד שפסק הדין יבוצע...".

ביום 16/10/2013 ניתן פסק דין חלקי. ביום 17/11/2013 הושלם פסק הדין.

החיובים הכספיים בפסק הדין הינם כדלקמן:

א.תשלומי עבר.

ב.תשלום יתרת סכום "הסכם הפשרה" ל- 200,000 יורו (קרן).

ג."על מנת למנוע איחור בתשלומים; וכדי לא לאפשר לנתבעים לעשות דין לעצמם במועד ביצוע התשלומים ושיעורם; ועל מנת למנוע התדיינויות נוספות בנדון; אני מורה כי כל איחור של 7 ימים בביצוע אחד מן התשלומים השוטפים מכאן ואילך, תוצאתו תהיה: העמדה וזכאות מיידית לקבל את מלוא יתרת התשלום על פי "הסכם הפשרה" ".

סעד זה שבפסק הדין החלקי, מקורו, בהתנהלות הנתבעים אשר עשו דין לעצמם, עת שילמו את התשלומים השוטפים עליהם התחייבו ב"הסכם הפשרה" במועדים שונים מהקבוע בהסכם זה, כשהתשלומים מבוצעים בערכי קרן ללא ההצמדה הקבועה בהסכם.

קרי, פסק הדין חל על מלוא היתרה לתשלום, כאשר לנוכח התנהלות הנתבעים כמתואר לעיל, כל איחור בתשלום של אחד מן התשלומים, תוצאתו, שכל יתרת התשלום תעמוד לפירעון מיידי.

על כן גם נאמר בפסק הדין החלקי:

"העיקול הזמני שהוטל בהחלטת בית המשפט – כב' השופטת אסתר נחליאלי-חיאט – ביום 29.12.2011 במעמד צד אחד (בקשה 2) אשר אושר בהחלטה מיום 6.3.2012 (בקשה 5) יישאר על כנו עד לתשלום מלוא סכום "הסכם הפשרה".

ד.הוצאות משפט בסך 50,000 ש"ח