פסק דין
1. התובע הגיש תביעה בה טען כי בתאריך 08.11.10 רכש מכונית מסוג טויוטה ואביזרים נלווים ביניהם מערכת חיישנים לנסיעה אחורנית (חיישני רברס) בסך 1,324₪ (להלן: "מערכת החיישנים"). התובע טען כי מערכת החיישנים אשר נמכרה לו היא פשוטה ומחירה בשוק, כולל התקנה ומע"מ, הוא כ- 300₪. כן טען כי מערכת החיישנים לא הותקנה בהתאם להוראות היצרן, דבר אשר גרם למערכת להתריע על עצמים מצידי המכונית.
2. התובע תבע הפרש מחיר בגין מערכת החיישנים בסך 1,000₪, סך של 5,994₪ עבור פגוש חדש וסך של 2,000₪ עבור הוצאות משפט טרטור ועוגמת נפש.
3. הנתבע העלה טענה מקדמית בדבר העדר יריבות בינו לבין התובע. הנתבע טען בכתב ההגנה כי העבודה נושא התביעה בוצעה במסגרת חברת אוטופיה מרכז שירות בע"מ שהיא סוכנות משנה של טויוטה במודיעין (להלן: "מרכז השירות"), וכי הוא עובד מרכז השירות ובעל תפקיד בו.
4.דינה של טענה זו להתקבל.
5.התובע צרף לכתב התביעה חשבונית מס 2799 מתאריך 26.11.09 מאת מרכז השירות. חשבונית זו היא, בין השאר, בגין התשלום ששילם התובע עבור מערכת החיישנים. התובע צרף חשבונית נוספת מתאריך 12.02.10 שמספרה 3333. גם חשבונית זו היא מאת מרכז השירות. חשבונית זו מתייחסת לעבודה אשר בוצעה על ידי מרכז השירות ביחס למערכת החיישנים.
6.מהחשבוניות עולה, אפוא, כי התובע רכש את מערכת החיישנים ממרכז השירות, התובע שילם למרכז השירות ומרכז השירות גם סיפק את השירות ביחס למערכת החיישנים. בעדותו אמר התובע כי הוא שילם למרכז השירות (ר' עמוד 2 לפרוטוקול, שורה 6).
7.משההתקשרות של התובע נעשתה עם מרכז השירות, בעל הדין הנכון, מבחינתו של התובע, הוא מרכז השירות ולא הנתבע שאינו אלא עובד של מרכז השירות. העובדה שהנתבע היה הנציג אשר ניהל את הקשר עם התובע מטעם מרכז השירות ונתן לתובע שירות מטעם מרכז השירות, אין בה כשלעצמה כדי להטיל אחריות אישית על הנתבע. התובע גם לא הוכיח עובדות ונסיבות אשר יש בהן כדי להטיל על הנתבע אחריות אישית כלפי התובע אם בנזיקין ואם בחוזים.
8.לפיכך, אין עילה לתבוע את הנתבע אם להשבת התשלומים אותם שילם התובע למרכז השירות ואם בגין הנזקים אשר נגרמו לו, לטענתו, כתוצאה ממערכת החיישנים אשר סופקה והותקנה על ידי מרכז השירות. כבר מטעם זה דינה של התביעה להדחות.
9. יצוין מעל לצורך כי גם לעיצומה, כמפורט להלן, דינה של התביעה להדחות.
10.לתובע כאמור שתי טענות, האחת, כי סופקה לו מערכת חיישנים פשוטה שמחירה בשוק 300₪ בעוד שהוא שילם עבורה 1324₪, והשנייה, כי מערכת החיישנים לא הותקנה על ידי מרכז השירות כנדרש.
11. באשר לטענה בדבר התקנת מערכת החיישנים שלא כהלכה, התובע טען בעדותו כי היה על מרכז השירות להתקין את מערכת החיישנים בדרך שונה מזו שבה היא הותקנה בפועל. התובע פירט את המיקום ברכב בו היה צריך להתקין את המערכת, באילו מרחקים וכו'.
12.הנתבע זימן לעדות את המנהל הטכני של מרכז השירות, מר אריק צבי (להלן: "המנהל הטכני"). המנהל הטכני מסר בעדותו כי מערכת החיישנים הותקנה בהתאם להוראות ההתקנה וכי הרכב של התובע נבדק על ידו באופן אישי ולא התגלתה בו כל בעיה או תקלה. המנהל הטכני סיפק בעדותו הסברים טכניים להתקנת מערכת החיישנים. התובע חקר את המנהל הטכני בחקירה נגדית. המנהל הטכני דחה את כל הטענות אותן הציג לו התובע בחקירה ועמד על גרסתו כי מערכת החיישנים הותקנה כהלכה, באופן המתאים לרכב ובהתאם להוראות היצרן. ר' עמוד 2 לפרוטוקול שורה 12 עד עמוד 3 שורה 12.
13. הנתבע הגיש הוראות התקנה למערכת חיישנים נ/1 וכן הגיש תמונות של כלי הרכב שעליהן שרטט מרחקים וזוויות.
14.התובע טען כי הוא מבסס טענותיו על רקע היותו נהג שנים רבות. לתובע אין מומחיות הנדסית או טכנית בנושא התקנת חיישני רכב. הוא גם לא זימן למתן עדות איש מקצוע מטעמו לעניין זה. מן העבר השני, מטעם הנתבע העיד עד בעל ידע מקצועי-טכני לעניין התקנת מערכת חיישנים. משהמחלוקת בין הצדדים נוגעת להיבט טכני-מקצועי של אופן ההתקנה הנכון של מערכת החיישנים, בנסיבות כאמור לעיל, אני מעדיפה את עדותו של המנהל הטכני בהיותו בעל מקצוע בתחום המדובר. למצער ניתן לומר כי טענת התובע כי המערכת לא הותקנה כנדרש לא הוכחה משום שהתובע לא הביא ראיות מספיקות ומספקות לביסוס הטענה. התובע טען בעדותו כי הוא איתר 6 מתקינים טובים ומפורסמים אשר אמרו לו מה הבעיה במיקום של החיישנים אך התובע לא זימן אף אחד מהם ליתן עדות אשר תתמוך בטענתו. ר' עמ' 3 לפרוטוקול שורות 29-30.
15.באשר לטענת התובע כי המערכת אשר סופקה לו על ידי מרכז השירות הייתה מערכת זולה, טענה זו נטענה בעלמא. בכתב התביעה התובע טען כי מחירה בשוק של המערכת שנמכרה לו, כולל התקנה ומע"מ הוא כ- 300 ש"ח. בעדותו טען כי המערכת עולה 250 ש"ח (ר' עמוד 3 לפרוטוקול, שורות 28-29). התובע לא הביא כל ראיה אובייקטיבית כי אכן ניתן לרכוש את מערכת החיישנים בסכומים הנטענים על ידו כאמור. משכך גם טענה זו לא הוכחה.
16.אשר על האמור התביעה נדחית.
17.התובע ישלם לנתבע הוצאות משפט בסך 500 ש"ח.
18.בקשה לרשות ערעור תוך 15 יום.
19.המזכירות תמציא לצדדים את פסק הדין.