גרובר נ' חברת הוט

פסק דין

התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת וכנגד מנכ"ל החברה ובה הלין על התנהלות החברה כלפיו. התביעה כנגד מנכ"ל הנתבעת נדחתה. נותרה אפוא התביעה כנגד הנתבעת בלבד.

מן האמור בכתב התביעה ובדיון הסוער שהתנהל עולה כי התובע היה מנוי של הנתבעת וכי בשלב כלשהו נקלע לחוב כספי שבעקבותיו נותק מהשירות. לטענת התובע טכנאי הנתבעת נכנסו לביתו ללא רשות, נטלו את הממירים והזיקו למכשיר הטלוויזיה שלו. כמו כן הוא מלין על כי הנתבעת חייבה אותו בגין הממירים ועל התנהלות הנתבעת, ובעיקר על שירות הלקוחות שלה. בגין אלה תובע התובע סכום של 50,000 ₪, מעבר לסכום בו מוסמך לדון בית-המשפט לתביעות קטנות.

הנתבעת מכחישה את טענות התובע ומסבירה כי התובע אכן נקלע לחוב ולכן נותק מן השירות. בפועל לא החזיר לידיה את הממירים שקיבל – ולטענתה אף איים על הטכנאים באלימות – ולפיכך בוצע ניתוק בארון התקשורת שמחוץ לדירה. הנתבעת מכחישה כי טכנאיה נכנסו לדירת התובע או כי גרמו פגיעה לטלוויזיה של התובע.

שמעתי את טענות התובע בהרחבה רבה והבנתי כי הוא נסער וכואב, אך בסופו של יום מצאתי כי לא עלה בידו להוכיח אף אחת מטענותיו. התובע לא שילם את דמי המנוי ולפיכך נותק משירות. העובדה שהנתבעת לא הסכימה (לטענתו) להגיע עימו להסדר תשלומים אינה מעידה על התנהלות מעוולת מצדה. הטענות בדבר גבייה ביתר, פגיעה בטלוויזיה או כניסה שלא כדין לדירת התובע לא הוכחו אף לא בשמץ, וכאמור – הנתבעת מכחישה אותן מכל וכל. טענת התובע על כי זמן ההמתנה בפניות שירות אצל הנתבעת ארוך משל המתחרה אינה מזכה בפיצוי. התרופה לשירות לקוי מסוג זה היא התחרות שבין חברות התקשורת, וכפי שציין התובע כיום הוא מנוי בחברה אחרת וזוכה לשירות לשביעות דעתו.

סוף דבר: התובע לא הרים את הנטל להוכיח את טענותיו ולהראות כי התובעת גרמה לו נזק כלשהו. התביעה נדחית. אני מחייב את התובע בהוצאות הנתבעת בסך 200 ₪ שישולמו בתוך 30 יום, כאשר בפסיקת ההוצאות הנמוכה התחשבתי במצבו הכלכלי כפי שפורט בדיון.

מובהר לתובע כי ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב בתוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ו' אב תשע"ב, 25 יולי 2012, בהעדר הצדדים.