פסק דין
פתח דבר
1.בפניי תובענה למתן סעד הצהרתי לפיו התובעים הינם זכאים להירשם כבעלים של מקרקעין בשטח של 103 מ"ר (להלן: "שטח המחלוקת") המהווה חלק מחלקה 25 בגוש 3872 בגדרה - חלקה רשומה ומוסדרת, בשטח של 13,692 מ"ר (להלן: "חלקה 25").
שטח המחלוקת גובל במקרקעין שבבעלות התובעים אשר משתרעים על שטח של 897 מ"ר וידועים כחלקה 69 בגוש 3872 הנ"ל (להלן: "חלקה 69"). בפועל, שטח המחלוקת מצוי בהחזקתם של התובעים למן המועד שבו רכשו את חלקה 69, בשנת 1977, ועד היום.
בלשכת רישום המקרקעין, לעומת זאת, חלקה 25 ובכללה אף שטח המחלוקת מצויה בבעלות משותפת ("מושע") של בעלים פרטיים רבים, הם הנתבעים 1-19.
עניינה של התובענה הוא בשאלה, למי זכות הבעלות בשטח המחלוקת.
ברקע הדברים עומדות שתי תכניות בניין עיר שאושרו כדין, ואשר עניינן, בין היתר, בביצוע איחוד וחלוקה מחדש של מתחם המקרקעין בו מצויות החלקות נושא הדיון. תוכניות אלו התייחסו אל חלקת התובעים בגודלה הרשום בלבד - 897 מ"ר, ובהתאם לכך הוקצה להם מגרש מס' 375. אף לחלקה 25, בהתאם לשטחה, הוקצו מספר מגרשים ובכללם מגרש מס' 376. השטח ה"כלוא" בין שני מגרשים אלו הוא שטח המחלוקת, אשר הזכויות בו, כאמור לעיל, רשומות על שם הנתבעים, בעוד שהגדר הניצבת לחצרם של התובעים בפועל, תוחמת אותו בשטחם של התובעים, ומצויה למעשה מטרים ספורים בתוך מגרש מס' 376.
בצד תובענה זו, הוגש על ידי הנתבעים הליך תביעה שכנגד (ת.א. 2104.1/07), במסגרתו התבקש צו לסילוק ידם של התובעים משטח המחלוקת; סעד כספי שעיקרו דמי שימוש ראויים בגין השימוש שעשו בו התובעים במשך השנים וכן פיצויים בגין עילות נזיקיות שונות הנובעות מפלישת התובעים. ואולם, בהחלטתי מיום 14/4/10 נעתרתי לבקשת הנתבעים להורות על פיצול סעדים והוריתי על מחיקת הסעדים הכספיים המבוקשים, תוך שלנתבעים שמורה הזכות להגיש בעתיד תובענה בעניינם.
הצדדים
2.התובעים, כאמור, הינם הבעלים הרשומים של חלקה 69 הגובלת מצידה הצפוני בחלקה 25 (נסח רישום המקרקעין צורף כנספח ד' לתצהיר התובע).
חלקה 25 בשלמותה היתה בבעלותה הרשומה של לילי בן גפן ז"ל עוד משנת 1933, כעולה מנסח רישום היסטורי (צורף כנספח ב' לתצהיר הנתבעים). משנפטרה הגב' בן גפן בשנת 1970, ירש בעלה, ד"ר אריה בן גפן (להלן: "בן גפן") 5/6 מן הזכויות בחלקה 25 ובני משפחה אחרים ירשו את ה- 1/6 הנותרת (העתק צו ירושה של לילי בן גפן ז"ל צורף כנספח ג' לתצהיר הנתבעים; סעיפים 12-13 לתצהיר הנתבעים).
הנתבעים מס' 1-19, למעט הנתבע מס' 9 (להלן: "הנתבעים"), הינם בעלי זכויות בעלות ב"מושע" הנובעות מזכויותיו של בן גפן ב- 5/6 מחלקה 25 ומהווים את רוב הבעלים הרשומים של חלקה זו (למעט עיזבון המנוחה לילי בן גפן שלא צורף לתביעה).
חלקם רכשו את זכויותיהם בתמורה מלאה ונרשמו כבעלים במהלך השנים וחלקם קיבלו את הזכויות שבבעלותם בירושה מבעליהן הקודמים (ודוק, לא בירושה מבן גפן בעצמו - א.ש) או במתנה, הכל כמפורט בנסח רישום שצורף כנספח א1 לתצהיר הנתבעים.
למן המועד שבו הוגשה התביעה דנן בוצעו מספר עסקאות נוספות בחלקה 25, חלקן אף הסתיים ברישום, כעולה מנסח רישום עדכני (צורף כנספח א2 לתצהיר הנתבעים; סעיפים 11,14 לתצהיר הנתבעים).
נתבע מס' 9, עיזבון המנוחה לוינט פרידה ז"ל, נמחק מכתב התביעה בהחלטת כב' הרשם א' זמיר (כתוארו אז), שכן הנתבעים 13-17 הינם יורשיה של המנוחה לוינט פרידה והם רשומים בלשכת רישום המקרקעין עוד משנת 1997, שנים רבות לפני הגשת התביעה דנן (ההחלטה בפרוטוקול מיום 8/7/09).
הנתבעים מס' 18-19, אהוד ורותם עקיבא (להלן: "ה"ה עקיבא"), הינם בעלי מגרש 376, אשר הוקצה להם במסגרת תוכניות האיחוד והחלוקה שיפורטו להלן, ומגרשם הוא הגובל במגרש 375 שהוקצה לתובעים.
נתבע מס' 20 הינו עיזבון המנוחים משה ורחל טופר ז"ל (להלן: "טופר" או "המוכרים"), מי שמכרו לתובעים את חלקה 69 כפי שיפורט להלן. העיזבון מיוצג באמצעות יורשם החוקי ובנם היחיד של המוכרים, ד"ר איתן טופר (להלן: "עיזבון טופר").
נתבע מס' 21, עיזבון המנוח בן גפן, נמחק מתביעה זו בהסכמת הצדדים, וזאת לנוכח העובדה שבן גפן העביר ומכר את כל זכויותיו בחלקה 25 (ר' החלטה בעניין זה בפרוטוקול הדיון מיום 8/7/09).
רקע עובדתי
3.ביום 2/5/1977 התקשרו התובעים עם טופר בהסכם לרכישת הזכויות במגרש הידוע כחלקה 69 עליו מצוי בית מגורים בשטח של 110 מ"ר (להלן: "הסכם המכר", צורף כנספח ה' לתצהיר התובעים).