אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> געברי נ' רדאידה

געברי נ' רדאידה

תאריך פרסום : 02/03/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
40968-04-13
24/02/2014
בפני השופט:
דוד גדעוני

- נגד -
התובע:
מוחמד געברי
הנתבע:
פאיזה רדאידה

החלטה

לפני בקשת הנתבעת לדחיית התביעה על הסף.

התובע והנתבעת הם תושבי מזרח ירושלים. עניינה של התביעה, בתמצית, בטענת התובע כי התקשר עם הנתבעת ועם בעלה בשנת 2004 בהסכם לרכישת מקרקעין בכפר אלעיזריה שבשטחי הרשות הפלסטינית. לטענת התובע שילם לנתבעת ולבעלה סך של 150,000 דולר בתמורה למקרקעין ועם קבלת החזקה בהם אף ביצע במקרקעין עבודות תוך השקעת השקעות נוספות מצדו. בהמשך, כך לטענת התובע, התברר כי לנתבעת אין זכויות במקרקעין והתובע סולק מהמקרקעין בידי צדדים שלישיים שטענו לזכויות בהם. התובע עותר בתביעתו לסעד כספי של השבת הסכום ששילם וההשקעות שהשקיע. לצרכי אגרה הועמד סכום התביעה על 200,000 ₪.

הנתבעת טענה בהגנתה כי כלל אינה מכירה את התובע ואיננה יודעת מי הוא וכי מעולם לא דיברה עמו או נפגשה עמו. לטענתה, כל תכליתה של התביעה היא להפעיל לחץ על בעלהּ שכלפיו, כך נראה, יש לתובע טענות.

בד בבד עם כתב הגנתה הגישה הנתבעת בקשה לדחיית התביעה על הסף. בהקשר זה טענה כי בית משפט זה איננו "הפורום הנאות" לדון בתובענה. כמו כן העלתה הנתבעת טענות לחוסר סמכות, להעדר עילה ולהתיישנות.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובתשובה לתשובה, סבורני כי דין הבקשה להידחות.

אתייחס תחילה לטענת הנתבעת שעניינה פורום לא נאות. הכללים החלים בעניין זה נדונו, לא אחת, על ידי בית המשפט העליון. בהקשר זה נקבע כי "...נתבע הטוען כי הפורום בישראל איננו פורום נאות נושא בנטל לשכנע את בית המשפט כי בית משפט זר קנה אף הוא סמכות לדון בתביעה, וכי ב"תחרות" שבין בית המשפט בישראל לבית המשפט הזר ידו של בית המשפט הזר על העליונה והוא הפורום הנאות, בעוד בית המשפט בישראל הוא פורום לא נאות. קביעה כי בית המשפט בישראל הנו פורום בלתי נאות אינה נעשית אך במאזן נוחות רגיל. על הטוען טענת פורום בלתי נאות לשכנע את בית המשפט בישראל כי המאזן נוטה בבירור ובמובהק אל עבר הפורום הזר. פסילת הפורום הלא נאות אינה מופעלת כדבר שבשגרה, היא מופעלת רק במקרים שבהם קיימת נחיתות משמעותית של פורום הדיון בהתייחס לפורום האלטרנטיבי. המבחן לקיומו של פורום טבעי אחר הוא מבחן מירב הזיקות. הפורום הטבעי לדיון יהיה הפורום המקומי אלא אם מירב הזיקות הרלבנטיות מכריעות על פורום אחר ואשר לו הקשר האמיתי והמהותי למקרה" (ע"א 3299/06 יובינר נ' סקלאר, פסקה 18 לפסק דינה של השופטת (כתוארה אז) מ' נאור, שעל כך לא חלקו השופטות האחרות שישבו בדין (26.4.2009) [ההדגשות הוספו]; וראו, מכלל רבים, גם ע"א 2705/91 אבו ג'חלה נ' חברת החשמל מזרח ירושלים בע"מ, פ"ד מח(1) 554 (1993); וע"א 45/90 עבאדה נ' עבאדה, פ"ד מח(2) 77 (1994)).

השאלה היא לאן מצביעות מירב הזיקות הרלבנטיות בענייננו.

בעלי הדין בענייננו – התובע והנתבעת – שניהם תושבי ישראל (מזרח ירושלים). לעניין זה יש משקל משמעותי והוא מקים זיקה בעלת משקל לפורום בישראל. כפי שנפסק, מעורבותו בפרשה של "גורם ישראלי משמעותי, כגון שאחד הצדדים הוא אזרח או תושב ישראל" היא גורם בעל משקל רב (למשל, ע"א 300/84 אבו עטיה נ' ערבטיסי, פ"ד לט(1) 365, 386 (1985), ורע"א 4716/93 החברה הערבית לביטוח שכם נ' זריקאת, פ"ד מח(3) 265, 272 (1994)). אל מול זיקה זו, לא הצביעה הנתבעת על זיקות רלבנטיות ובעלות משקל שיש בהן כדי להטות את הכף במידה הנדרשת לטובת הפורום האחר. אכן, המקרקעין הנדונים מצויים בשטחי הרשות הפלסטינית. אלא שבנסיבות העניין ובשים לב לגדרי המחלוקת בין הצדדים – כאשר עסקינן בתביעה כספית-חוזית וכאשר הנתבעת מכחישה את עצם ההתקשרות עם התובע, את קבלת הכספים ממנו, כמו גם כל קשר למקרקעין הנדונים – דומני כי מיקום המקרקעין איננו נתון בעל משקל מרכזי לעניין הפורום. השאלה המרכזית שבמחלוקת בהליך תיסוב סביב עצם ההתקשרות בין הצדדים. שאלת מצב הזכויות במקרקעין, אם כך, אינה צפויה לעמוד במרכז. עניין זה מקרין על המשקל שיש לתת למיקום המקרקעין בעת שקילת מאזן מירב הזיקות. אכן, בכל האמור בבירור טענות התובע בקשר עם העבודות שביצע במקרקעין יש יתרון מסוים לפורום האחר שיש לו נגישות למקרקעין, אלא שאינני סבור שלעניין זה, המתייחס אך לרכיב אחד של התביעה, שניתן להוכיחו בדרכים שונות, משקל משמעותי או מכריע. בכל האמור במקום בו נעשתה ההתקשרות הנטענת בין התובע לנתבעת, לא הונחה תשתית ממשית בטיעוני הצדדים. כל שטענה הנתבעת בעניין זה הוא שהעסקה (אותה הכחישה) יכולה היתה להתגבש אך בשטחי הרשות הפלסטינית. זאת, משום שבעלה של הנתבעת הוא תושב הרשות ואינו בעל זכות כניסה לישראל. בכך לא די. בנוסף, טענה הנתבעת כי העדים הצפויים להעיד במשפט הם תושבי הרשות, עניין שעלול להקשות על הבאתם לעדות. גם בכך אין כדי לשנות. הטענה הועלתה בעלמא. תושבי הרשות הפלסטינית מעידים בבתי משפט בישראל כעניין שבשגרה, אף אם לעיתים כרוך הדבר בהסדרה והיערכות מראש (למשל, בש"א 1515/05 ת"א (שלום י-ם) 11528/03 חמאם נ' ביידון, ס' 9 להחלטת השופט ר' שטראוס (23.6.2005). הנתבעת לא נקבה ולוּ בשמו של עד אחד שתרצה לזמן לעדות מטעמה ואשר לא ניתן יהיה להביאו לעדות (וראו: ע"א 45/90 הנ"ל, בעמ' 83-84). ממילא לא ניתן לתת משקל ממשי לטענה זו. בשולי הדברים יוּער, כי בתשובתו לבקשה עורר התובע, אף שללא פירוט, ספקות באשר לשאלת סמכותו של בית משפט ברשות הפלסטינית לדון בסכסוך כספי בין בעלי דין ששניהם תושבי ישראל. הדברים לא נסתרו. הנתבעת כלל לא התייחסה לכך בתשובתה. משכך, לא עמדה גם בנטל להראות כי הפורום האחר קנה סמכות לדון בסכסוך הנדון, וממילא כי בשים לב לקיומו של פורום מוסמך אחר הפורום בישראל אינו נאות.

התוצאה העולה מן האמור היא כי הנתבעת לא עמדה בנטל לשכנע כי בנסיבות העניין נוטה מאזן הזיקות באורח ברור ומובהק אל עבר הפורום הזר, ודין טענתה זו להידחות.

לא מצאתי ממש גם ביתר הטענות שהעלתה הנתבעת בבקשה. אשר לטענה בדבר העדר עילה, לעניין זה די בכך שהתובע טען כי ההתקשרות נעשתה עם הנתבעת וכי זו התחייבה להשיב לו את הסכום ששילם. קיומה של עילת תביעה נבחן, בשלב זה, על יסוד האמור בכתב התביעה. גם את טענת הנתבעת בדבר חוסר סמכות (עניינית) אין לקבל. מדובר בתביעה למתן סעד כספי בסכום המצוי בגדרי סמכותו של בית משפט השלום.

אשר לטענת ההתיישנות – הנתבעת טענה להתיישנות על רקע העובדה כי ההתקשרות הנטענת נעשתה בשנת 2004. התובע השיב כי מצג השווא שהציגה הנתבעת נתגלה לו לראשונה בשנת 2009. התשתית שהוצגה בהקשר זה ובשלב זה היא חלקית בלבד. הדברים טעונים בירור עובדתי. במצב דברים זה, אין מקום לדחות את התביעה, בשלב זה, על יסוד טענת ההתיישנות. מובהר עם זאת, למען הסר ספק, שאין באמור משום הכרעה סופית בטענת ההתיישנות.

סוף דבר – הבקשה נדחית.

הנתבעת תישא בהוצאות התובע בקשר עם הבקשה בסך 2,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ד אדר תשע"ד, 24 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ