גנן נ' תמוז הוצאה לאור ואח'

פסק דין

תובענה זאת הועברה לביהמ"ש זה מביהמ"ש לתביעות קטנות בירושלים.

יצוין כי מדובר בתביעה קטנה שהועבר לביהמ"ש שלום.

אודה ולא אבוש שעל אף שקראתי את כתבי הטענות , את כתב התביעה, חזרתי וקראתי את כתב התביעה לא ירדתי לסוף דעתו של התובע ואת הסעדים הנדרשים, והתביעה עצמה.

אך בשל העובדה כי המדובר בצדדים שאינם מיוצגים, ובתוך שאני לוקח בחשבון כי המדובר בתביעה שהחלה בביהמ"ש לתביעות קטנות ביקשתי ושמעתי באריכות את התובע.

התובע ציין בפני שהגיש תביעה להרמת מסך וזאת מאחר וזכה בפס"ד כנגד החברה, היא הנתבעת 1 שלפני ובפס"ד אחר כנגד הנתבע 2, הוא מנהלה ובעליה של החברה. ומאחר והחברה, כך נטען לפנינו חדלת פירעון ואינה משלמת את פסק הדין שניתן נגדה, ומאחר והנתבע משלם את חובו,באמצעות הליכי הוצל"פ שהטיל התובע על כספי הנתבע.

מבקש התובע שלפני את ההפרש שבין פסק הדין שניתן כנגד החברה לבין פסק הדין שניתן כנגד הנתבע עצמו.

זאת התביעה שלפני.

מעיון בפס"ד שניתן עולה שפס"ד כנגד החברה עמד על 12,550 ₪ וכנגד הנתבע עמד פס"ד על סך של 8,200 ₪.

קרן ההפרש עומדת על סך של 4,350, זה ככל הנראה סכום התביעה שלפני.

אני מציין ככל הנראה כי התובע לא ציין בתביעתו את סכומה.

בתביעה שהוגשה, כפי שהוגשה, ובמסמכים שהוגשו, כפי שהוגשו אין כל ראיות לכך וטעמים מדוע יש להרים את מסך ההתאגדות כנגד הנתבע 2.

עצם העובדה שלא ניתן לפעול בהליכי הוצל"פ כנגד החברה, או שהחברה אינה פעילה כיום, היא כשלעצמה, אינה יכולה להוות טעם להרמת מסך.

הצעתי במהלך הדיון לתובע לשקול את המשך ההליך שלפני, ולבחון אפשרות לפנות לסיוע משפטי, אולם הוא בחר להמשיך בהליך כפי שהחל ועל כן אין לי , אלא לדחות את תביעתו באשר אין בה ממש.

בנסיבות אלה אני דוחה את התביעה כנגד הנתבע בעילת הרמת המסך בדרך בה הוגשה.

לפנים משורת הדין, אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה והודעה היום ה' שבט תש"ע, 20/01/2010 במעמד הנוכחים.

עודד מאור, שופט

הוקלד על ידי: אסתי זערור