החלטה
1.בפניי בקשה לעיכוב הליכים והעברת הסכסוך לבוררות, אשר הוגשה על ידי הנתבעים. בקליפת האגוז יצוין כי כתב התביעה הוגש על-ידי התובעים נגד הנתבעים בגין סכומים שעל הנתבעים לשלם להם לטענתם בקשר עם שותפות שהייתה בין הצדדים באולם אירועים "גני רימונים אירועים ושמחות בע"מ" ו"גני רימונים בע"מ" (הן התובעות 1 ו- 2).
2.בתמצית, טענות התובעים כלפי הנתבעים הינן כי בין הצדדים נחתם הסכם למכירה של מניות הנתבעים בתובעים 1 ו – 2 לידי התובע (להלן: "הסכם המכירה"), וכי התובע 3 שילם את כל התמורה לידי הנתבעים כאמור בהסכם המכירה והמניות הועברו לידיו, אלא שלאחר מכן חויב התובע 3 לשלם כספים נוספים שאותם הוציא בגין אירועים שאירעו לפני היום הקובע בהסכם המכירה ביניהם, והתובעים מבקשים השבה בגינם. כמו כן, התובעים עותרים להשבת סכומים ששולמו על-ידם למכבסה עבור מפות ומפיות, והוצאות משפטיות הנלוות לכך, להשבת כספים ששולמו על-ידם לצד ג' אשר נפצע במהלך אירוע שהתקיים באולם האירועים, להשבת תשלומים ששולמו על-ידם לביטוח לאומי בגין אולם האירועים, תשלומים לשלטונות מס הכנסה, זכויות יוצרים לאקו"ם, תשלומים למשרד התעשיה, המסחר והתעסוקה, כספים בגין תשלום שכר עבודה ותשלום לעובד בבית הדין לעבודה, וכן השבת כספים של 250,000 ₪ בגין הטענה כי הנתבע 1 רכש מגרש ובנה אולם אירועים במרחק 300 מטר מהאולם של התובעים, וזאת למרות התחייבותו בהסכם המכירה להימנע מלעשות כן.
3.לטענת הנתבעים, יש להעביר את הסכסוך כולו לבוררות כפי שמתחייב מלשונו המפורשת של הסכם המכירה שנחתם בין הצדדים, אשר בסעיף 11 בו הותנה בין הצדדים במפורש כדלקמן:
"11(א). הצדדים ממנים בזה את מר רפי עזרא כבורר יחיד המוסמך לדון בכל סכסוך ו/או חילוקי דעות מכל סוג ומין שיתעורר בין הקונה לבין מי מיחידי המוכר בכל הקשור בנוגע להסכם זה – במישרין או בעקיפין.
חתימת הצדדים על הסכם זה כמוה כחתימה על הסכם בוררות.
11(ב). הצדדים מסכימים כי לבורר תהיה סמכות לדון בכ"א מהם נגד רעהו מבלי שיהיה צורך בחתימה על הסכם בוררות נוסף או נפרד, והבוררות תיכנס לתוקפה עם פניה של אחד הצדדים לבורר".
4.לאחר עיון בבקשה ובתגובה וכן בהסכם המכירה ובכתב התביעה, אני סבורה כי כתב התביעה אוחז מחלוקות שרובן ככולן שייכות להסכם המכירה, אף אם בעקיפין, ולפיכך יש מקום להעביר את הסכסוך לבוררות בהתאם לסעיף 11 להסכם. טענות התובעים שיובאו להלן, אינן מקובלות ויש לדחותן כפי שיפורט.
5.טענת התובעים, לפיה כוונת הצדדים הייתה למנות בורר עד למועד העברת המניות אינה מקובלת, שכן לשון סעיף 11 להסכם ברורה, ומתייחסת לכל סכסוך שיתעורר בנוגע להסכם המכירה, והסכסוך נשוא כתב התביעה הינו בהחלט סכסוך מסוג זה, אף אם הוא התעורר לאחר העברת המניות.
7.הטענה בדבר העדר כשירות של הבורר, אף היא אין לה בסיס, שכן הצדדים הסמיכו את הבורר לעשות כן, כאשר הם מתכוונים למנות את הבורר המוצע כבורר מטעמם, ויש מקום לכבד כוונה זו ולהעביר את הסכסוך בפני בורר זה.
8.הטענה לפיה הבורר אינו מסכים לשמש כבורר, אף היא אינה רלוונטית, שכן הסכמת הצדדים הינה הסכמה להעביר סכסוכים מסוג זה לבוררות, ואם הבורר ידחה את הבקשה לדון בתיק, יהיה מקום למנות בורר אחר תחתיו, אם בדרך של הסכמה ואם בדרך של פניה לבית משפט שיעשה כן (ראו סעיף 4 לחוק הבוררות תשכ"ח - 1968).
9.הטענה כי הסכם הבוררות חלקי ואינו קובע מהו הדין המהותי שיחול בו, ומכאן שהסכם הבוררות אינו בתוקף, אף היא אינה יכולה להתקבל. זהו ההסכם שנחתם בין הצדדים, ויחולו על הבורר הוראות חוק הבוררות (ראו סעיף 2 לחוק הבוררות).
10.הטענה כי עילת התביעה בעניין כפיית התובע לביצוע תשלומים לנתבעים אינה יכולה להימסר להכרעה בבוררות, נטענה בעלמא, שכן מדובר בטענה הקשורה להתקשרות בין הצדדים נשוא הסכם המכירה, מה גם שהתובעים מציינים בסעיף 27 כי הנתבעים בנו אולם ארועים מתחרה, ועיון בהסכם המכירה (סעיף 6 שבו) מעלה כי הוא מתייחס לאפשרות זו.
11.הטענה בדבר אי זהות הצדדים נדחית אף היא. הסכם הבוררות קבע במפורש בכותרתו ובצדדים לו כי התובע 3 הינו צד לו, וכן כל מי שבא או יבוא מטעמו.
מכאן שהתובעים 1 ו – 2 הינם תובעים הבאים מטעמו בהקשר זה.
12.כמו כן, העדר תצהיר מטעם הנתבעים לאימות העובדות בדבר נכונותם לפנות לבוררות, אין בו כשהוא לעצמו, כדי להוות עילה לדחיית הבקשה, מה גם שהנתבעים מצהירים על נכונותם זו.
13.הטענה באשר לקיומם של טעמים מיוחדים לפיהם הסכסוך אינו מתאים לדיון בבוררות, אין בה גם ממש, שכן לא הוכחה סחבת מטעם הנתבעים, ואף לא חוסר תם לב, ויש מקום שהדברים יתבררו כפי שהצדדים התכוונו לכך במסגרת הליך בוררות.
14.כמו כן, גם טענת התובעים לפיה הבורר אינו משפטן ואינו יכול לעסוק בסכסוך, אין לה בסיס, שכן הצדדים הסמיכו את הבורר לעשות כן, כאשר הם מתכוונים למנות את הבורר המוצע כבורר מטעמם, ויש מקום לכבד כוונה זו ולהעביר את הסכסוך בפניי בורר זה.
15.אשר על כן, הבקשה לעיכוב הליכים מתקבלת. התובעים יישאו בהוצאות הבקשה בסך 3,000 ₪.
16.לפיכך, אני מורה על עיכוב ההליכים בתובענה בהתאם לסעיף 5א' לחוק הבוררות תשכ"ח -1968.