אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גניגר מפעלי פלסטיקה (1996 ) בע"מ נ' חברת ע.ס.מ. עפר סלילה מאגרי מים בע"מ

גניגר מפעלי פלסטיקה (1996 ) בע"מ נ' חברת ע.ס.מ. עפר סלילה מאגרי מים בע"מ

תאריך פרסום : 07/06/2010 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום נתניה
8371-08
06/06/2010
בפני השופט:
צוריאל לרנר

- נגד -
התובע:
חברת ע.ס.מ. עפר סלילה מאגרי מים בע"מ
הנתבע:
גניגר מפעלי פלסטיקה (1996 ) בע"מ
פסק-דין

פסק דין

1.בפני בקשה למחיקת כותרת ולמתן רשות להתגונן בפני תביעה כספית בסך 611,986 ש"ח, שהוגשה לפי סדר דין מקוצר על ידי המשיבה (התובעת), גניגר מפעלי פלסטיקה (1996) בע"מ, נגד המבקשת (הנתבעת), ע.ס.מ. עפר סלילה מאגרי מים בע"מ, בגין יתרת חוב נטענת של המבקשת כלפי המשיבה בעקבות עסקאות להספקת יריעות פוליאתילן מהמשיבה למבקשת.

2.על פי כתב התביעה, נחתם ביום 13.6.07 הסכם (נספח א' לכתב התביעה, להלן – "ההסכם") להספקת היריעות, ובסך הכל סופקו יריעות בשווי כולל של למעלה מ-8,000,000 ש"ח. מקצתן הוחזרו, כמפורט בכתב התביעה, וחשבוניות זיכוי הוצאו בגינן. באחד המקרים, הוחזרה סחורה במשקל מוצהר של כ-15,720 ק"ג, אך זו התבררה בסוף כ-7,000 ק"ג בלבד, וכרטיס המבקשת אצל המשיבה חויב בהתאם. בנוסף, תובעת המשיבה כ-18,000 ש"ח בגין הפרשי הצמדה וריבית לגבי תשלומים שהופקדו באיחור (אם כי כרטיס הנהלת החשבונות של המבקשת אצל המשיבה כולל חיובים נוספים של ריבית). המבקשת מסרה למשיבה שיקים דחויים, ואלה כובדו על ידי הבנק הנמשך למעט 3 שיקים ע"ס 224,000 ש"ח כל אחד (וביחד: 672,000 ש"ח, למעלה מסכום התביעה), שחוללו ומוחזקים בידיה. עם זאת, אין מדובר בתביעה שטרית.

3.הבקשה, שנתמכה בתצהירו של מר דורון גולן (להלן – "גולן"), מעלה 3 טענות מרכזיות אלה:

א.ראשית, לעניין הכותרת, לוקה כתב התביעה בכל הפגמים הבאים: (א) הוא נשען על תעודות משלוח שחלקן (המהווה כ-90% מסכום התביעה) אינו חתום ע"י מי מטעם המבקשת; (ב) הזיכוי נשען על חשבוניות ותעודות החזרה שאינן חתומות ע"י מי מטעם המבקשת; (ג) החשבוניות הנוגעות לסחורה שהוחזרה, ושישנה מחלוקת לגבי משקלה, אינן נוקבות בסכומים, והטענות לגביהן מתייחסות למחיר לק"ג במקום מחיר למ"ר כקבוע בהסכם; (ד) הכרטסת שצורפה לכתב התביעה מצביעה על חיובי ריבית אחרים מאלה שבטבלה שבכתב התביעה, והם כלולים ביתרת החוב הנתבעת, בלא כל ביסוס או ראיה. לפיכך, התביעה אינה ראויה לסדר דין מקוצר, הן מהטעם של העדר ראיה בכתב והן מהטעם של העדר קציבות.

ב.שנית, לעניין הרשות להתגונן, הוסכם בין הצדדים, לאור מחלוקת שהתגלעה בין המבקשת וחברת האם שלה לבין חברת "מקורות", ואשר בעטיה נמנעה מקורות מלשלם למבקשת את המגיע לה, כי חובה של המבקשת למשיבה ישולם רק לאחר שיתקבל הסכום המגיע מאת מקורות. לפיכך, טרם הגיעה העת לתשלום החוב הנתבע.

ג.ושלישית, כטענת קיזוז, מגיעים למבקשת סכומים שונים, בגין תיקונים שנאלצה להזמין מאת צד ג', בגין סחורה פגומה שהוחזרה ולא נלקחה בחשבון על ידי המשיבה, ובגין השבתת כלים הנדסיים כתוצאה מפגמים אלה, בסך כולל של כ-420,000 ש"ח, כמפורט בבקשה.

4.בדיון שהתקיים בפני ביום 30.9.09, נחקר גולן ארוכות, והצדדים סיכמו טענותיהם בכתב. המבקשת חזרה על טענותיה, והוסיפה רק, שחרף התמשכות החקירה, לא קרסה גרסתה. המשיבה, מאידך, טענה, ראשית, כי די בראשית ראיה בכתב לחלק מרכיבי התביעה, כדי להכשירה לסדר דין מקוצר, בשים לב להסכם שצורף, והמתייחס לכלל התביעה; שנית, כי הסכום הוא קצוב; שלישית, לעניין ההסכמה כביכול לדחיית התשלום, גולן עצמו חזר בו למעשה מטענתו; רביעית, המבקשת מנועה מלהעלות טענת קיזוז, לאור סעיף 5.4 להסכם; חמישית, טענות הקיזוז עצמן אינן מפורטות דיין, ובחלקן ממילא הופחתו מסכום החוב הנתבע.

5.אקדים ואומר, כי החלטתי לדחות את הבקשה, וליתן פסק-דין על פי כתב התביעה, לאור ניתוח העובדות והטענות, ויתר הנימוקים המובאים עתה.

6.מטבע הדברים, יש לפתוח בשאלת כשרות התביעה להידון לפי סדר דין מקוצר, שכן אם תימחק הכותרת – אין כל צורך לבחון את שאלת הרשות להתגונן. התנאים להגשת תביעה לפי סדר דין מקוצר נקבעו בתקנה 202(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בזו הלשון: "תביעות על סכום כסף קצוב... הבאות (א) מכח חוזה או התחייבות... ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב".

שלושה תנאים מצטברים לסדר הדין המקוצר: היות הסכום קצוב, היות התביעה באה מכוח חוזה או התחייבות (ותנאי זה מתקיים לכולי עלמא) וקיומן של ראיות בכתב "עליהן".

דומה שהמילה "עליהן" חייבת בנסיבות אלה להתייחס ל"תביעות", ולפיכך להיותן "על סכום כסף קצוב". הווה אומר: יש צורך בראיות בכתב לכך שהתביעה היא על סכום כסף קצוב. באשר לקציבות זו נקבע בפסיקה, כי מדובר בסכום שניתן להגיע אליו "בחישוב אריתמטי פשוט", ועל כך כבר כתבתי כי "הדרישה היא, כי הנתונים שניתן ללומדם ממסמכים הראויים לשמש ראשית ראיה, יובילו – ללא צורך בהערכה או אומדן – לסכום התביעה. יש צורך בראשית ראיה לסכום הנתבע עצמו – אם זה בהסכם הקובע את דרכי חישוב הסכום, אם זה במחירון מוסכם, ואם זה בנקיבת מחירים בהזמנה או בתעודת המשלוח עצמה" (ת.א. (נת') 7311/05; פורסם במאגרי פסיקה שונים באינטרנט).

7.בהפנותו לאותו ציטוט בדיוק, ביקש ב"כ המבקשת המלומד להוציא את כתב התביעה שבפנינו מכשרותה להתברר לפי סדר דין מקוצר, אולם דעתי אינה כדעתו. הפסיקה הכירה בכך שניתן לתבוע לפי סדר דין מקוצר "על יסוד ראיה בכתב... שהסכום לא נזכר בה, ובלבד שמדובר בסכום קצוב, שניתן לבררו על ידי ראיה חיצונית" (ע"א 772/79 עזבון שומרון נ. וסקביץ, פד"י לו(4) 78, בעמ' 83). דברים אלה שימשו גם יסוד לדברי י' זוסמן, בספרו "סדר הדין האזרחי" בעמ' 663, שם הוא כותב "זה הדין גם כשיש לתובע ראיה בכתב על עסקה של הלוואה, ללא נקיבת סכום, ובלבד שהסכום קצוב וניתן להוכחה בראיות חיצוניות".

לשון אחרת, ומקל וחומר, שעה שבפנינו הסכם הנוקב בתעריף והיוצר מסגרת חוזית מפורטת, ניתן היה להכשיר את התביעה לסדר הדין המקוצר אף בלא תעודות משלוח המאמתות את מלוא הסכום הנתבע. כאשר מצורפות תעודות משלוח כאלה, ורובן חתום על ידי מי מטעם המבקשת, דומה שאין ספק בדבר כשרותה של התביעה עצמה לסדר דין זה.

באשר ליתר רכיבי החישוב, שעיקרן קיזוזים עצמיים שביצעה המשיבה עצמה, הרי שאין לטענת המבקשת על מה לסמוך, כלל. מדובר בהפחתת סכום התביעה, ואף אם לא הוצגו ראיות "אובייקטיביות" לנכונות ההפחתה, ממילא מדובר בהרעת מצבה של המשיבה, אשר יכולה היתה באותה קלות לא להזכירה כלל, ולתבוע את מלוא הסכום המגיע לה על פי תעודות המשלוח בלא הזיכויים. נכונותה להפחית את החוב בסכום זה או אחר, ובלבד שאינו נזקק להערכה, אינה יכולה לפגום בכשרות התביעה להתברר לפי סדר דין מקוצר.

אמנם, באחד המקרים, בד בבד עם הזיכוי, טוענת המשיבה לביטול חלקי של הזיכוי (זהו עניין היריעות שהוחזרו ואי-הבהירות שנוצרה לעניין משקל הסחורה). חישוב זה נעשה אמנם שלא על פי אמות המידה המוסכמות, אולם עדיין אינו יוצא מגדר הכלל שטבענו, בבחינת "הפה שאסר הוא הפה שהתיר". דהיינו: יכולה היתה המשיבה לתבוע את סכום החוב בתוספת הסכום שקוזז כאמור על ידיה, היא עצמה, ושעה שהיא מוותרת על חלקו, חלק מוגדר, אין בכך ולא כלום מבחינת קציבות סכום התביעה. אף בעניין חישובי הריבית מסכים אני עם ב"כ המשיבה המלומד, כי אין מדובר ביותר מאשר מחלוקת על סכום החוב היכולה לשמש עילה למתן רשות להתגונן, אך אינה עילה לאי-הכרה בקציבות החוב.

8.התביעה ראויה, איפוא, להידון לפי סדר דין מקוצר, ועל כן יש לבחון את עניין הרשות להתגונן: טענתה המרכזית של המבקשת, כאמור, היא טענת הסכמה לדחיית תשלום, כאשר המועד שנועד להפקדת השיקים שמסרה המבקשת, ושחוללו, כאמור בראשית החלטה זו, היה לאחר קבלת הכספים ממקורות, יזמת הפרויקט. טענה זו, שחולשותיה ברורות, כפי שעמד על כך נכוחה ב"כ המשיבה בסיכום טענות המשיבה, היתה יכולה להספיק, בדוחק, לרשות להתגונן, לולי אמר גולן, בסוף חקירתו, את הדברים הבאים (עמ' 9, שורה 28 עד עמ' 10 שורה 3; תיקוני דפוס ברורים תוקנו, וסימני פיסוק הוספו, לנוחות הקריאה):

"ש. לטענתכם, אם אתם לא מקבלים את כל התמורה ממקורות, המשיבה לא זכאית לקבל את הכספים מכם עבור התמורה?

ת. זה לא מה שאמרתי, בהנחה שאין פגמים, וזאת האחריות שהייתי צריך לקבל מהמשיבה, ובהנחה שיושבים על חשבון סופי, המשיבה אמורה לקבל ותקבל עד הגרוש האחרון את מה שמסכמים, וזה לא בוצע."

דברים אלה מצטרפים לדברים שאמר גולן קודם לכן, באשר לרצונה של המבקשת בהתחשבנות מסודרת עם המשיבה, ושעה שנאמרו, הרי שהטענה קרסה לה כלא היתה. לא קבלת הכסף ממקורות היתה תנאי לתשלום השיקים שנמסרו או לתשלום התמורה החוזית, אלא התחשבנות מסודרת (ויש להניח, שיפור בתזרים המזומנים). לשון אחר, המבקשת עצמה חזרה בה מטענתה העיקרית, ועל כן זו נשמטה מיניה וביה, ולא ניתן עוד לבסס עליה רשות להתגונן, אפילו בדוחק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ