החלטה
בהמשך להחלטתי מיום 25/1/12, הובאה בפני תגובת המשיב, המודיע כי הוא מתנגד להארכת המועד להגשת ההתנגדות, בהעדר טעם מיוחד לכך, אך ככל שיוארך המועד, הוא אינו מתנגד למתן רשות להתגונן. כן מבקש המשיב כי ייפסקו לזכותו הוצאות משפט, ככל שתתקבל ההתנגדות.
כפי שפורט בהחלטה הנ"ל, לטענת המבקש, השיקים נשוא ההתנגדות נגנבו ממנו, וחתימתו עליהם זוייפה. המבקש הגיש את התנגדותו באיחור (של כחצי שנה) בשל חוסר ידיעה וחוסר הבנה.
סבורני, כי טענת זיוף החתימה וגניבת השיקים כשלעצמה מהווה עילה להארכת המועד להגשת ההתנגדות, כאשר לא מתוך זלזול גרידא לא הוגשה ההתנגדות במועד. יחד עם זאת, מאחר ובינתיים החל המשיב לנקוט הליכי גבייה, מן הראוי לחייב את המבקש בהוצאות המשיב.
אשר על כן, אני מאריכה את המועד להגשת ההתנגדות עד למועד בו הוגשה בפועל, ומורה על קבלתה.
אני מחייבת את המבקש בהוצאות המשיב, ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי, בסך של 500 ₪.
הליכי הוצל"פ מעוכבים. התצהיר ישמש כתב הגנה.
נוכח סכום התביעה היא תידון בסדר דין מהיר.
התובע יגיש תצהיר מטעמו, יחד עם רשימת מסמכים והעתקי המסמכים, בהתאם לתקנה 214ב1(1), תוך 30 יום מקבלת החלטה זו.
אם לא יוגש תצהיר מטעם התובע, תוך המועדים שנקבעו לעיל, תימחק התביעה, וייסגר תיק ההוצל"פ כנגד המבקש.
עם העברת התביעה מלשכת ההוצאה לפועל לבית המשפט עשוי להיווצר הפרש אגרה, אותו על התובע לשלם תוך 30 יום מקבלת דרישת הגזברות, שאם לא כן תימחק התביעה, וייסגר תיק ההוצל"פ כנגד המבקש.
המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, ז' אדר תשע"ב, 01 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.