גנטוס נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.התובעת, ילידת 1943, מקבלת קצבת שאירים מזה שנים, בעקבות פטירת בעלה המנוח גנטוס תאופיק בשנת 1973.

2.התובעת הגישה לנתבע תביעה להשלמת הכנסה, לטענתה ביום 30.5.09.

התובעת התבקשה להמציא מסמכים ונתונים באשר לנכסים שהיו רשומים על שם בעלה המנוח, וכן צו ירושה או צו קיום צוואה.

3.בעקבות דרישת הנתבע, הוגשה בקשה לצו ירושה לביה"ד הכנסייתי בעכו והתובעת ביקשה להסתלק מחלקה בעיזבון.

4.ביום 29.1.10 ניתן צו ירושה ולפיו, משהסתלקה התובעת מחלקה בעיזבון, יורשי המנוח הינם חמשת בניו.

5.הנתבע הודיע לתובעת, כי תביעתה להשלמת הכנסה מאושרת החל מחודש 1/10, ממועד הסתלקותה מעיזבון בעלה המנוח, ומבלי להביא בחישוב את שווי הנכס שממנו הסתלקה מהמועד שהוצא צו הירושה.

טענות התובעת

6.לטענת התובעת, על פי סעיף 6(ב) לחוק הירושה תשכ"ה – 1965, "מי שהסתלק מחלקו בעיזבון, רואים אותו במידה שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה".

לפיכך, טוענת התובעת, כי יש לשלם לה את השלמת ההכנסה ממועד הגשת תביעתה, ואף 6 חודשים קודם לכן בהתאם לסעיף 6(א) ו-6(ג) לתקנות הבטחת הכנסה (כללי הזכאות והוראות ביצוע) תשמ"ב-1982.

התובעת מבקשת תשלום השלמת הכנסה בעבור 13 חודשים שקדמו ל-1/10, מועד התחלת התשלום על ידי הנתבע.

טענות הנתבע:

7.לטענת הנתבע, תביעת התובעת הוגשה רק ביום 1.2.10 ואושרה מיום 1.1.10 (הראשון לחודש בו הוצא צו הירושה). תביעות קודמות נדחו בגין אי המצאת מסמכים.

8.מכל מקום, טוען הנתבע, כי זכאות התובעת קמה רק ממועד מתן צו הירושה ולא קודם לכן.

לטענתו, חוק הירושה אינו יכול לגבור על הוראות החוק הספציפי בענייננו – חוק הבטחת הכנסה ותקנותיו.

הסתלקותה של התובעת מהעיזבון אינה יכולה לאיין באופן רטרואקטיבי את היותה בעלת זכויות במקרקעין קודם להוצאת צו הירושה.

ההסתלקות הינה כהעברת נכס במתנה ללא תמורה והיה מקום לייחס לתובעת הכנסה רעיונית מהנכס למשך 5 שנים לאחר צו הירושה אולם, במקרה זה הסכים הנתבע להכיר בזכאות החל ממועד צו הירושה.

הכרעה

9.סעיף 1 לחוק הירושה קובע כי "במות אדם עובר עזבונו ליורשו".

הבעלות בנכסי העיזבון עוברת ליורשים מיד עם מות המוריש, בענייננו, עוד בשנת 1973.