אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גנזך נ' סולטניק

גנזך נ' סולטניק

תאריך פרסום : 16/12/2013 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
1615-02-13
09/12/2013
בפני השופט:
אדי לכנר

- נגד -
התובע:
עדה גנזך
הנתבע:
יהודה סולטניק
פסק-דין

פסק דין

לפני תביעה לתשלום שכר עבור הכנת תכניות לעיצוב פנים של דירה.

התובעת, אדריכלית ומעצבת פנים, טענה כי התבקשה על ידי הנתבע להכין עבורו תכניות לעיצוב פנים לדירתו. לשיטתה, העבודה התבצעה בהתאם להצעת המחיר ולהסכם בינה לבין הנתבע ואולם, תוך כדי ביצוע העבודה, העלה הנתבע דרישות נוספות, בגינן סוכם על תשלום נוסף עבור העבודות. לגרסתה, הנתבע הסכים להצעת המחיר וביקש כי מחצית התשלום ישתלם במהלך העבודה, והיתרה עם סיום עבודות הקבלן שבוצעו בדירה. לעמדתה, הסכימה לדרישה זו לנוכח האמון ההדדי ששר ביניהם. לאחר סיום העבודות כאמור, פנתה התובעת אל הנתבע בדרישות לתשלום החלק האחרון, אך דרישותיה לא נענו על ידי הנתבע. על כן תבעה השלמת ביצוע תשלום ע"ס 14,000 ₪ ופיצוי בגין עגמת נפש בשל כך שיחסי העבודה והאמון נוצלו והופרו ובגין נזקים שנגרמו, שהם לטענת התובעת, בכך שלא תוכל להשתמש בעבודה זו בחלק מתיק עבודות שלה. סה"כ בסכום של 3,000 ₪.

הנתבע טען כי קודם למשלוח הצעת המחיר, התובעת ביקרה בדירה, בדקה והעריכה את כמות העבודה הנדרשת לה על מנת ליתן הצעת המחיר ורק לאחר מכן, שלחה את הסכם העבודה שנוסח על ידה. בהסכם העבודה, התובעת פירטה את כל תהליכי העבודה הנדרשים. לטענתו, אינו מבין מדוע לאחר תום העבודה ולאחר ששילם לתובעת את מלוא התשלום כפי שהתחייב לפי ההסכם, מקבל הוא דרישת תשלום נוספת. על מנת שהתובעת תסיים את העבודה ועל מנת להימנע מסכסוך מיותר, הוסיף מבלי שהתחייב לכך, תשלום נוסף בסך 4,000 ₪, על כן ביקש כי בית המשפט יורה לתובעת להשיב לו סכום בסך 4,000 ₪ בשל כך שהגישה את התביעה. עוד טען הנתבע לרשלנות התובעת בביצוע העבודה ולכך שנגרמו לו הוצאות מיותרות בשל העניין לאור האמור ביקש כי בית המשפט יתיר לו לפצל סעדים.

יוער כבר מעתה כי דומה שלנתבע התבלבלו היוצרות. הוא אינו תובע בתביעה זו, אלא נתבע. לפיכך, אינו יכול לטעון לעילות תביעה משלו במסגרת כתב הגנתו ועליו, ככל שירצה בכך, להגיש תביעה עצמאית. לנוכח האמור, גם איני נדרש ליתן כל החלטה ל"פיצול סעדים". כך גם לגבי הסכום ששולם בסך 4,000 ₪. נתבע בתביעה יכול להגיש תביעה שכנגד, או לבחור להגיש תביעה עצמאית. במקרים מסוימים, יכול הוא לבקש קיזוז. במקרה שלפני, לא כך פעל הנתבע.

לאחר שהובהרו הדברים, לענייננו.

בדיון במעמד הצדדים טענה התובעת כי הנתבע שילם לה מתוך ה – 18,000 סך של 9,000 ₪ ועל כן, היא למעשה תובעת 9,000 ₪+מע"מ ו – 250 ₪ עבור הדפסות ומע"מ על תשלומים קודמים שלא קיבלה. הנתבע מצידו טען כי חתם על ההצעה ששלחה לו בה הכל היה כלול, לעמדתו לא ענה לפניותיה לתשלום הנוסף כי ביקש ממנה ש"תרד" ממנו. לעמדתו, ה – 9,000 ₪ ששילם היוו חלק מה 25,000 ₪ ונתן לה את ה – 4,000 ₪ כפיצוי, מכיוון ש"רצה לסיים את הסיפור יפה" (ראו עמ' 2 לפרוטוקול ישיבת 30.06.13).

בהמשך ביקשה התובעת להגיש סיכומיה בכתב ובית המשפט נעתר לבקשה. בסיכומיה טענה כי בגין העבודות נשוא ההסכם הראשון הנתבע נותר חייב סכום של 3,480 ₪ (3,000 ₪+מע"מ) ובגין ההסכם לעבודות נוספות, נותר חייב סך של 10,440 ₪ (9,000 ₪+מע"מ) והוצאות הדפסה בסך 250 ₪. עוד טענה כי יש להחסיר סכום של 280 ₪ יתרה משני התשלומים הראשונים. ועל כן, החוב נכון ליום הגשת התביעה הוא בסך 14,330 ₪.

הנתבע בסיכומיו טען כי התובעת מנסה לבלבל את בית המשפט שעה שטוענת כי סכום בסך 10,000 ₪ ששולם עבור ההזמנה, הינו למעשה תשלום על חשבון ההזמנה השנייה אותה כלל לא אישר ולא הסכים לה. הנתבע הפתיע וטען לראשונה בסיכומיו גם כי הואיל והתובעת לא התמודדה עם אנשי המקצוע וקבלני המשנה וגרמה לעיכוב במסירת הדירה הוא אודיע לה על סיום ההתקשרות ונאלץ להתמודד בעצמו מול קבלני המשנה, לרבות פיקוח ונוכחות רציפה בדירה. וחזר על טענות שכבר טען.

התקיים דיון נוסף לאחר מכן והנתבע העיד כי התובעת הביאה עוד קבלן שיעבוד במקום מישהו אחר ושהיה צריך לשלם לו תוספת. לכן אמר לתובעת כי שילם לה הכל ושילם לה עוד 4,000 ₪. לטענתו: "היא פנתה ואמרה שהשקיע זמן וזה וזה היא רצתה עוד 18,000 אמרתי לה את יודעת מה? קחי עוד 4,000 כדי שתעזוב אותי, היא לא הגיעה לשלבי סיום, אני סיימתי לבד" (ראו עמ' 5 לפרוטוקול ישיבת יום 18.11.13). הנתבע חזר על טענתו לפיה התובעת לא ביצעה כל עבודות נוספות.

מעיון בנספח 1 לכתב התביעה, הוא הצעת המחיר של התובעת, אותה מאשרים שני הצדדים כי סיכמו עליה, נכתב: "תיאור העבודה: עדכונים לתכנון ועיצוב פנים כללי...התכנון כולל תיקונים למערך חדרים קיים, מדרגות חוץ, ותיאום יועצים/ ספקים (חשמל חכם, מערכות תקשורת/ אודיו, חימום תת רצפתי, מ.א. וכו'), תכנון חשמל ותאורה, עבודות גבס לפי הצורך, בחירת חומרי גמר, קבועות ואביזרי סניטציה, תיאום תכנון מטבח, נגרות לחדרי הרחצה. העבודה תכלול הכנת תכניות עבודה (בניה, חשמל, אינסטלציה, ריצוף, תיאום מץאץ וכו' בק.מ. 1:50), תכניות וחזיתות פנים מפורטות לחדרי הרחצה (1:20). העבודה כוללת תיאום עם הקבלן באתר, ופיקוח עליון באתר לפי הצורך. שכר הטרחה 25,000 .

תנאי תשלום: מקדמה 5,000 , עם השלמת תכנון מערך אדריכלי ועיצוב פנים עקרוני 8,500 , עם השלמת תכניות עבודה לקבלן, כולל פרטי ביצוע, פרישות וכו' 8,500 , עם השלמת פיקוח עליון 3,000 . שכר הטרחה אינו כולל שכ"ט יועצים, הדפסות, משלוחים ונסיעות (1.5 לק"מ) ומע"מ. עבור שינויים שיידרשו מהמזמין לאחר סיכום תכנון וביצוע תוכנית עבודה, יגבה תשלום נוסף לפי מחיר של 250 לשעה".

באשר לטענה לביצוע עבודות נוספות, התובעת לא צירפה הסכם חתום על ידי הנתבע המאשר את דבריה בדבר הסכמות לביצוע עבודות נוספות. כידוע, הסכם כגון ההסכם בו עסקינן, יכול להשתכלל גם ללא הסכם חתום, ואולם אז, ישנו קושי ראייתי בהוכחתו. מעבר לקושי האמור, קיים גם קושי נוסף - התובעת לא צירפה חוות דעת מומחה על מנת לתמוך בטענתה כי אכן בוצעו עבודות נוספות מעבר למה שנכתב בהצעת המחיר הראשונה. צירוף מסמך הצעת המחיר השנייה, אינו עונה על הדרישה לפי דיני החוזים, שכן יש להראות כי היה "קיבול" להצעה – על מנת שהסכם ישתכלל. נכון שקיבול יכול להיעשות גם דרך התנהגות ואולם כאמור, התובעת לא הוכיחה את הדרוש ומשהכלל המשפטי הוא כי "המוציא מחברו עליו הראיה", דין התביעה להידחות.

יוער כי העובדה שהנתבע שילם 4,000 ₪ מעבר ל – 25,000 ₪ הקשתה עלי. שכן בדרך כלל אנשים אינם נוהגים לשלם תמורה נוספת בסכום כזה ולכאורה ניתן לומר כי אין זו, אלא שהנתבע קיבל את ההצעה השניה, בהתנהגות. אלא מאי? שלטעמי, לנוכח כך שלא הוגשה חוות דעת כאמור לתמיכה בטענות התובעת לגבי ביצוע העבודות הנוספות, לא ידוע אם אכן בוצעו ואיזה חלק מהן באמת מהווה "עבודה נוספת". מאידך גיסא, איני מקבל את טענת הנתבע הנשמעת כיום כי הסכום שולם "סתם". ככל הנראה כן נדרש תשלום תמורה נוספת כלשהי בשל חריגה מההסכם הראשון, מהי גובה התמורה המוסכמת? זאת כשלה הנתבעת להוכיח. אשר על כן הנני קובע כי ככל שבוצעו עבודות נוספות, הסכום בסך 4,000 ₪ ששולם משקף את הסכמות הצדדים בגינן.

התביעה נדחתה.

התובעת תישא בהוצאות הנתבע בסך 1,000 ₪.

ניתן היום, ו' טבת תשע"ד, 09 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ