גנון נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה ואח'

פסק דין

בפניי בקשת חייבת להכריזה פושטת רגל.

בעלי התפקיד אינם מתנגד לבקשת החייבת, לאחר ששוכנע כי לא נמצא חוסר תום לב ביצירת חובותיה ובהתנהלותה בהליכי הפש"ר.

ביום 29.5.11 ניתן צו לכינוס נכסי החייבת על פי בקשתה, בגין חובות מוצהרים בסך 71,586 ₪ ל-3 נושים, כאשר מושת עליה תשלום חודשי בסך 500 ₪. התשלום החודשי הופחת לסך של 200 ₪ למשך שלושה חודשים ביום 5.9.11, ולאחר מכן חזר והועמד על 500 ₪. ביום 30.9.2013 שוכנעתי כי מצבה הכלכלי של החייבת אינו מאפשר לה לשלם יותר מ- 100 ₪ לחודש ועל כן התשלום החודשי הופחת.

עד מועד הגשתה של חוות הדעת על ידי הכונ"ר הוגשו נגד החייבת 3 תביעות חוב בסכום כולל של 100,561 ₪. לא נתבעו חובות בדין קדימה.

המבחן העיקרי להכרזתו של חייב כפושט רגל, ע"פ הפקודה והכללים שהתפתחו בפסיקה, הוא אם החייב נהג בתום לב עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם. בהעדר תום לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה (שלמה לוין ואשר גרוניס, פשיטת רגל, מהדורה שלישית, בעמ' 173; כן ראה ע"א 5503/92 קירצמן ואח' נגד כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מט(1) עמ' 749 בעמ' 756).

וראה גם ע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי תק-על 2003 (3) 1913 (2009).

מנימוקי הבקשה, לאור עמדת הכונ"ר ובהעדר התנגדות מטעם נושי החייבת, שעה שעיריית נהריה אשר הביעה התנגדותה בעבר לא התייצבה לדיון שנקבע בסוגיה זו ולא שלחה כל תגובה מטעמה למרות החלטת בית משפט מיום 24.12.2013, אני מקבלת את הבקשה ומכריזה כי החייבת פושטת רגל.

לאור עמדתם של בעלי התפקיד, ולאחר ששוכנעתי בקיומן של נסיבות המצדיקות מתן הפטר לאלתר, לרבות בשל העדר תועלת לנושים, אני עושה שימוש בסמכותי על פי סעיף 18 ה (א)(3) לפקודה, ונותנת לחייבת הפטר לאלתר מחובותיה, מתוך הכרה כי אין בניהול ההליכים של פשיטת הרגל כדי להביא תועלת לנושיה.

אם יתברר כי המידע שנמסר לביהמ"ש בדבר נכסי החייבת וחיוביה אינו נכון, יישקל ביטול ההפטר לאלתר.

הכספים שהצטברו בקופת הכינוס יועברו לבעלי התפקיד על חשבון שכרם והוצאותיהם.

כל ההגבלות שהוטלו על החייבת בטלות בזה, לרבות הצו לעיכוב יציאתה מן הארץ.

פסק דין זה ניתן על ידי כרשמת בית המשפט המחוזי בחיפה.

ניתן היום, ב' אדר ב תשע"ד, 04 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.