גנון חיים נ' ענבל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

1.בפני בקשה למתן רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש השלום באשקלון (כב' השופטת ס. כהן) מיום 1.3.10 ובה נדחתה בקשת המבקש למינוי מומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה – בנוסף למומחה שמונה על ידי ביהמ"ש בתחום האורטופדיה.

הבקשה הוגשה רק ביום 13.5.10 – דהיינו כשישה שבועות לאחר חלוף המועד הקבוע בתקנות להגשתה.

לאחר עיון בבקשה על נספחיה, בבקשת המשיב למחיקתה על הסף עקב האיחור במועד הגשתה ובתגובת המבקש לבקשת המחיקה – החלטתי לדחות בקשת הרשות לערער מבלי לבקש תגובת המשיב לגופה של הבקשה.

זאת – הן מתוך האיחור הניכר וחסר ההצדקה בהגשת הבקשה, והן לגופה של החלטת ביהמ"ש קמא נשוא בקשה זו.

2.וראשית – פרשת המועדים.

ההחלטה נשוא בקשה זו ניתנה כאמור ביום 1.3.10 והומצאה כדין לידי המבקש ביום 3.3.10, ועל כן המועד להגשת הבקשה לרשות לערער הסתיים ביום 3.4.10 (תקנה 399 לתסד"א). על אף זאת לא הוגשה הבקשה אלא ביום 13.5.10.

בתגובתו לבקשת המשיב למחיקת הבקשה עקב כך – טוען ב"כ המבקש כי כבר ביום 22.3.10 הוכנה על ידו הבקשה – אולם עקב חילופי פקידה במשרדו – נשמט דבר הגשתה במועד הקבוע לכך והדבר נעשה רק כשישה שבועות לאחר מכן.

יצויין כי טענתו האמורה של המבקש אינה נתמכת בתצהיר.

זאת ועוד, המבקש לא הגיש כלל בקשה להארכת המועד להגשת בקשת הרשות לערער – בדרך הנדרשת והקבועה בתקנות.

בנסיבות מצטברות אלה מוצא אני כי נוכח האיחור המשמעותי – בהעדר הצדקה לאיחור, בהעדר בקשה להארכת המועד ובהעדר תצהיר התומך את טענת המבקש בתגובתו הנ"ל דין הבקשה להידחות.

3.גם לגופו של ענין לא מצאתי שגגה בהחלטת ביהמ"ש קמא המצדיקה מתן רשות לערער.

המומחה האורטופדי שמינה ביהמ"ש לא מצא נכות אורטופדית בתובע (המבקש) הקשורה לתאונת הדרכים נשוא התובענה.

בתשובותיו לשאלות הבהרה שנשלחו לו – ובעקבות ממצאי בדיקת G.M.E שנערכה לתובע – הבהיר המומחה האורטופדי כי "תסמונת המחילה הכפית בדרגה קלה מימין" שנמצאה באותה הבדיקה –אינה קשורה לתאונה, אינה נגרמת בעקבות תאונה שכזו ועל כן אין מקום למינוי מומחה רפואי נוסף בתחום הנוירולוגי.

אכן, בשלב שקדם לבדיקות ה- G.M.E הבהיר המומחה (האורטופדי) כי מחמת הספק ניתן לשקול מינוי מומחה נוירולוגי. ברם, בעקבות עריכת הבדיקות הנוספות (ובהן בדיקות ההדמיה) הבהיר כי סר הספק ואין קשר בין "התלונה הנוירולוגית" לבין התאונה או תוצאותיה.

בדין קבעה איפוא כב' השופטת ס. כהן כי בנסיבות אלה לא קמה ההצדקה למינוי המומחה הרפואי הנוסף בתחום הנוירולוגי, ועל כן – גם לגופה של בקשה – מוצא אני מהסיבות דלעיל לדחותה.

4.הטיפול בבקשה זו התארך עקב בקשות חוזרות ונשנות של המבקש לדחות המועד להפקדת הערובה מפאת "אילוצים כלכליים". לא מצאתי לנכון ליתן החלטה לגופה של בקשה כל עוד לא הופקדה הערובה – וזו הופקדה רק במחצית השניה של ספטמבר.

בין לבין הוגשה בקשת המשיב למחיקת הבקשה על הסף עקב האיחור במועד הגשתה – וגם בבקשה זו לא מצאתי מקום ליתן החלטתי בטרם תופקד הערובה – כמצוות התקנות.

5.סוף דבר – מהנימוקים המפורטים לעיל אני מחליט לדחות את הבקשה לרשות לערער.

משלא נתבקשה תגובת המשיבה לגופה של בקשת הרשות לערער – איני עושה צו להוצאות.